ערב רב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==בקבלה== | ==בקבלה== | ||
בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה. | בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה. | ||
בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ו]]. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] מקרב איש ולב עמוק. ולהיות הנפש בחי' [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ולית מחשבה תפיסא ביה כלל הרי זה בחי' קול והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחי' גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחי' [[יש]], אבל מבחי' א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}. | בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] מקרב איש ולב עמוק. ולהיות הנפש בחי' [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ולית מחשבה תפיסא ביה כלל הרי זה בחי' קול והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחי' גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחי' [[יש]], אבל מבחי' א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
גרסה מ־21:10, 2 באוקטובר 2016
ערב רב' הם קבוצה של גרים שהתגיירו בזמן יציאת מצרים ומשה רבינו קבלם וקירבם לסיני.
בקבלה
בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מקליפת נוגה הבל, ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.
בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה באגרת הקודש - פרק כ"ו.
בחסידות
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. הקולות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה שאור א"ס ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל הנפש מקרב איש ולב עמוק. ולהיות הנפש בחי' נברא ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ולית מחשבה תפיסא ביה כלל הרי זה בחי' קול והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחי' גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת הגלגלים וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחי' יש, אבל מבחי' א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו לפנינו" שיראוהו בעין גשמי[1].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==