צ: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{אותיות}} האות '''צ'''' היא אחת מאותיות הא"ב שכתיבתה חלוקה בין ההלכה לקבלה. על פי השו"ע היו"ד ש...") |
מ (החלפת טקסט – "מאותיות הא"ב" ב־"מאותיות לשון הקודש") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אותיות}} | {{אותיות}} | ||
האות '''צ'''' היא אחת מאותיות | האות '''צ'''' היא אחת מאותיות [[לשון הקודש]] שכתיבתה חלוקה בין ההלכה לקבלה. על פי השו"ע היו"ד שמאחורי הצדי"ק נוטה לכיון שמאל בבחינת פנים, ועל פי ה[[אר"י]] היא נכתבת באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]]. | ||
==רמזיה== | ==רמזיה== | ||
שני הראשים של האות ע' ו[[צ]] מבוארים על פי ספר "טעמי המצוות" למקובל בן פרחי, לשני הצינורות שיש ל[[מידת היסוד]], אחת מקו הימין ואחד מקו השמאל. סברא זו מובאת ב"פרדס רמונים" ל[[רמ"ק]]{{הערה|שער ז פרק ד}} שהוסיף על כך: "וטעם היותו בצדיק ב' נקבים האלו, הוא מפני שצדיק היה המנהיג המשפיע לעליונים ותחתונים לפנימים ולחצונים ובו היה תלוי מזון לכל הנבראים ימיניים ושמאליים קודם המיעוט, וגם מדי עלות המלכות אל מקומה הרמתה אל בעלה ששם ביתה יושבת בראש פנה כאשר יתבאר בשער המיעוט אז יוכרח היות הצדיק זן את העולם ואז יושפעו הנבראים ע"י ב' נקבים אלו האחד אל המזון לבני ההיכל והשני המותר לכלבים." ומבאר במקום אחר ענין זה של השפעה לכלבים שהוא סוד נעלם בקבלה. | שני הראשים של האות ע' ו[[צ]] מבוארים על פי ספר "טעמי המצוות" למקובל בן פרחי, לשני הצינורות שיש ל[[מידת היסוד]], אחת מקו הימין ואחד מקו השמאל. סברא זו מובאת ב"פרדס רמונים" ל[[רמ"ק]]{{הערה|שער ז פרק ד}} שהוסיף על כך: "וטעם היותו בצדיק ב' נקבים האלו, הוא מפני שצדיק היה המנהיג המשפיע לעליונים ותחתונים לפנימים ולחצונים ובו היה תלוי מזון לכל הנבראים ימיניים ושמאליים קודם המיעוט, וגם מדי עלות המלכות אל מקומה הרמתה אל בעלה ששם ביתה יושבת בראש פנה כאשר יתבאר בשער המיעוט אז יוכרח היות הצדיק זן את העולם ואז יושפעו הנבראים ע"י ב' נקבים אלו האחד אל המזון לבני ההיכל והשני המותר לכלבים." ומבאר במקום אחר ענין זה של השפעה לכלבים שהוא סוד נעלם בקבלה. | ||
גרסה מ־04:52, 29 בספטמבר 2016
תבנית:אותיות האות צ' היא אחת מאותיות לשון הקודש שכתיבתה חלוקה בין ההלכה לקבלה. על פי השו"ע היו"ד שמאחורי הצדי"ק נוטה לכיון שמאל בבחינת פנים, ועל פי האר"י היא נכתבת באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של אחור באחור.
רמזיה
שני הראשים של האות ע' וצ מבוארים על פי ספר "טעמי המצוות" למקובל בן פרחי, לשני הצינורות שיש למידת היסוד, אחת מקו הימין ואחד מקו השמאל. סברא זו מובאת ב"פרדס רמונים" לרמ"ק[1] שהוסיף על כך: "וטעם היותו בצדיק ב' נקבים האלו, הוא מפני שצדיק היה המנהיג המשפיע לעליונים ותחתונים לפנימים ולחצונים ובו היה תלוי מזון לכל הנבראים ימיניים ושמאליים קודם המיעוט, וגם מדי עלות המלכות אל מקומה הרמתה אל בעלה ששם ביתה יושבת בראש פנה כאשר יתבאר בשער המיעוט אז יוכרח היות הצדיק זן את העולם ואז יושפעו הנבראים ע"י ב' נקבים אלו האחד אל המזון לבני ההיכל והשני המותר לכלבים." ומבאר במקום אחר ענין זה של השפעה לכלבים שהוא סוד נעלם בקבלה.
בדומה כותב האר"י הקדוש[2]: ובמוסף תכוין לאות צ' שהוא כנגד היסוד צדיק יסוד עולם כי אות צ' רומז אל היסוד שהוא הצדיק שבו תפלת מוסף.
צלם
בבחינת הארת צלם שהם המוחין המתלבשים ומאירים בזעיר אנפין, משמשת האות צ' כדרגה התחתונה והראשונה של המוחין, המתלבשת בט' ספירות זעיר אנפין בבחינת אור פנימי (ומכאן חשבונה של האות שהיא בגימטריא 90, כי כל ספירה כלולה מעשר).