חסידות חב"ד - ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ") |
מ (החלפת טקסט – " זי"ע" ב־"") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי | *הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה מ־04:09, 5 באפריל 2018
חסידות לאדי נוסדה על ידי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, בנו השלישי של אדמו"ר הצמח צדק בערך בשנת תרכ"ט[1], שלוש שנים אחרי הסתלקות אביו, בעיר לאדי, על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר ר' חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדי)[2].
בתחלת הנהגתו התגורר בבית ר' לוי יצחק, נכדו של ר' חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן), ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.
ר' חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.
בד' טבת תר"מ נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' יצחק דובער שניאורסון, בעל סידור מהרי"ד. ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסיראטשין (צאצא לאדמו"רי רדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין.
בכ' אייר עת"ר נסתלק האדמו"ר ר' יצחק דובער שניאורסון ומנוחתו כבוד בליאדי. את מקומו מילא בנו, רבי שלום שכנא שניאורסון.
לקריאה נוספת
- הרב עמרם בלוי, בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי, היכל הבעש"ט, גליון י"ח.