12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אמונה " ב־"אמונה "
מ (החלפת טקסט – "יהי' " ב־"יהיה ") |
מ (החלפת טקסט – "אמונה " ב־"אמונה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יא להשכילך''' [[בינה]]. כי לא זו הדרך ישכון אור ה' להיות חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני, כי על זה אמרו רז"ל בטל [[רצון|רצונך]] כו', דהיינו שיהיה רצונו בטל במציאות ולא יהיה לו שום רצון כלל בעניני עולם הזה כולם הנכללים בבני חיי ומזוני, וכמאמר רז"ל שעל כרחך אתה חי: | '''יא להשכילך''' [[בינה]]. כי לא זו הדרך ישכון אור ה' להיות חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני, כי על זה אמרו רז"ל בטל [[רצון|רצונך]] כו', דהיינו שיהיה רצונו בטל במציאות ולא יהיה לו שום רצון כלל בעניני עולם הזה כולם הנכללים בבני חיי ומזוני, וכמאמר רז"ל שעל כרחך אתה חי: | ||
'''וביאור''' הענין הוא, רק [[אמונה]] אמיתית ביוצר בראשית, דהיינו שהבריאה יש מאין הנקראת ראשית [[חכמה]], והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה הזאת היא בכל עת ורגע שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו יתברך המחיה את הכל, וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם, הרי האין שהיא [[חכמה|חכמתו]] יתברך הוא מקור החיים וה[[טוב]] והעונג והוא העדן שלמעלה מעולם הבא, רק מפני שאינו מושג לכן נדמה לו רע או [[יסורים]], אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב, רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו, וזהו עיקר | '''וביאור''' הענין הוא, רק [[אמונה]] אמיתית ביוצר בראשית, דהיינו שהבריאה יש מאין הנקראת ראשית [[חכמה]], והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה הזאת היא בכל עת ורגע שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו יתברך המחיה את הכל, וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם, הרי האין שהיא [[חכמה|חכמתו]] יתברך הוא מקור החיים וה[[טוב]] והעונג והוא העדן שלמעלה מעולם הבא, רק מפני שאינו מושג לכן נדמה לו רע או [[יסורים]], אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב, רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו, וזהו עיקר ה[[אמונה]] שבשבילה נברא האדם, להאמין דלית אתר פנוי מיניה, ובאור פני מלך חיים ועל כן עוז וחדוה במקומו הואיל והוא רק טוב כל היום, ועל כן ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה, ויחיה ממש באמונתו בה' המחיה ומטיב עמו בכל רגע. ומי שמתעצב ומתאונן, מראה בעצמו שיש לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה, והרי זה ככופר ח"ו, ועל כן הרחיקו מדת העצבות במאד חכמי האמת. אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם, ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית, ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין, ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי עובדי גלולים, בשביל אהבתו את עצמו, ועל כן הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני כי זה טוב לו, ונוח לו שלא נברא, כי עיקר בריאת האדם ב[[עולם הזה]] הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו, ולדעת את אשר בלבבו אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים שהם תאוות הגוף המשתלשלים מסטרא אחרא ובהם הוא חפץ, או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתים המשתלשלים מאלקים חיים אף שאינו יכול*.{{תניא הגהה|*(צ"ע. ובאיזה כת"י ליתא תיבות אלו [אף שאינו יכול] ובנוסחא אחרת מצאנו כך. "או אם חפצו ורצונו אף שאינו יכול לחיות חיי אמיתים כו'". ולפי נוסחא זו נראה שתיבות [אף שאינו יכול] הוא מאמר מוסגר).:}} ויאמין שבאמת הוא חי בהם, וכל צרכיו וכל עניניו משתלשלים באמת בפרטי פרטיותיהם שלא מ[[סטרא אחרא]], כי מה' מצעדי גבר כוננו, ואין מלה כו', ואם כן הכל טוב בתכלית רק שאינו מושג. וב[[אמונה]] זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי, שב[[אמונה]] זו שמאמין שהרע הנדמה בגלוי כל חיותו הוא מטוב העליון שהיא חכמתו יתברך שאינה מושגת, והיא העדן שלמעלה מ[[עולם הבא]], הרי ב[[אמונה]] זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה בטוב העליון הגנוז: | ||
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude> | <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude> | ||