תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ו': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ב"ה" ב־" ברוך הוא") |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרק ו אמנם''' זהו בזמן שהיו ישראל במדרגה עליונה כשהיתה השכינה שורה בישראל בבהמ"ק. ואז לא היו מקבלים חיות לגופם רק ע"י [[נפש האלקית]] לבדה מבחינת פנימיות השפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא על ידי שם הויה ברוך הוא כנ"ל. אך לאחר שירדו ממדרגתם וגרמו במעשיהם סוד [[גלות השכינה]] כמו שכתוב ובפשעיכם שולחה אמכם דהיינו שירדה השפעת בחינת ה"א תתאה הנ"ל ונשתלשלה ממדרגה למדרגה למטה מטה עד שנתלבשה השפעתה בי' ספירות ד[[נוגה]] המשפיעות שפע וחיות ע"י המזלות וכל צבא השמים והשרים שעליהם לכל החי הגשמי שב[[עולם הזה]] וגם לכל הצומח, כמאמר רבותינו ז"ל אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל וכו'. ואזי יכול גם החוטא ופושעי ישראל לקבל חיות לגופם [[נפש הבהמית|ונפשם הבהמיות]], כמו שאר בעלי חיים ממש, כמו שכתוב נמשל כבהמות נדמו. ואדרבה ביתר שאת ויתר עז, על פי המבואר מזוה"ק פ' פקודי, שכל שפע וחיות הנשפעת לאדם התחתון בשעה ורגע שעושה הרע בעיני ה' במעשה או בדיבור או בהרהורי עבירה וכו', הכל נשפע לו מהיכלות הסטרא אחרא המבוארים שם ב[[זוה"ק]]. והאדם הוא בעל בחירה אם לקבל השפעתו מהיכלות ה[[סטרא אחרא]], או מהיכלות הקדושה שמהם נשפעות כל מחשבות טובות וקדושות וכו'. כי זה לעומת זה עשה האלקים וכו'. והיכלות הסטרא אחרא מקבלים ויונקים חיותם מהתלבשות והשתלשלות השפע די' ספירות דנוגה, הכלולה מבחינת [[טוב]] ו[[רע]] היא בחינת עץ הדעת וכו' כנודע ליודעי חן. והנה יעקב חבל נחלתו כתיב. על דרך משל כמו החבל שראשו אחד למעלה וראשו השני למטה אם ימשוך אדם בראשו השני, ינענע וימשך אחריו גם ראשו הראשון כמה שאפשר לו להמשך. וככה ממש בשרש נשמת האדם ומקורה מבחינת [[ה"א תתאה]] הנ"ל, הוא ממשיך ומוריד השפעתה על ידי מעשיו הרעים ומחשבותיו עד תוך היכלות הסטרא אחרא כביכול שמשם מקבל מחשבותיו ומעשיו. ומפני שהוא הוא הממשיך להם ההשפעה לכן הוא נוטל חלק בראש וד"ל. וזהו שאמרו רז"ל אין בידינו לא משלוות ה[[רשעים]] וכו', בידינו דוקא, כלומר בזמן ה[[גלות]] אחר החורבן. וזוהי בחינת גלות השכינה כביכול, להשפיע להיכלות הסטרא אחרא אשר שנאה נפשו יתברך. וכשהאדם עושה תשובה נכונה אזי מסלק מהם ההשפעה שהמשיך במעשיו ומחשבותיו. כי בתשובתו מחזיר השפעת השכינה למקומה. וזהו תשוב ה"א תתאה | '''פרק ו אמנם''' זהו בזמן שהיו ישראל במדרגה עליונה כשהיתה השכינה שורה בישראל בבהמ"ק. ואז לא היו מקבלים חיות לגופם רק ע"י [[נפש האלקית]] לבדה מבחינת פנימיות השפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא על ידי שם הויה ברוך הוא כנ"ל. אך לאחר שירדו ממדרגתם וגרמו במעשיהם סוד [[גלות השכינה]] כמו שכתוב ובפשעיכם שולחה אמכם דהיינו שירדה השפעת בחינת ה"א תתאה הנ"ל ונשתלשלה ממדרגה למדרגה למטה מטה עד שנתלבשה השפעתה בי' ספירות ד[[נוגה]] המשפיעות שפע וחיות ע"י המזלות וכל צבא השמים והשרים שעליהם לכל החי הגשמי שב[[עולם הזה]] וגם לכל הצומח, כמאמר רבותינו ז"ל אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל וכו'. ואזי יכול גם החוטא ופושעי ישראל לקבל חיות לגופם [[נפש הבהמית|ונפשם הבהמיות]], כמו שאר בעלי חיים ממש, כמו שכתוב נמשל כבהמות נדמו. ואדרבה ביתר שאת ויתר עז, על פי המבואר מזוה"ק פ' פקודי, שכל שפע וחיות הנשפעת לאדם התחתון בשעה ורגע שעושה הרע בעיני ה' במעשה או בדיבור או בהרהורי עבירה וכו', הכל נשפע לו מהיכלות הסטרא אחרא המבוארים שם ב[[זוה"ק]]. והאדם הוא בעל בחירה אם לקבל השפעתו מהיכלות ה[[סטרא אחרא]], או מהיכלות הקדושה שמהם נשפעות כל מחשבות טובות וקדושות וכו'. כי זה לעומת זה עשה האלקים וכו'. והיכלות הסטרא אחרא מקבלים ויונקים חיותם מהתלבשות והשתלשלות השפע די' ספירות דנוגה, הכלולה מבחינת [[טוב]] ו[[רע]] היא בחינת עץ הדעת וכו' כנודע ליודעי חן. והנה יעקב חבל נחלתו כתיב. על דרך משל כמו החבל שראשו אחד למעלה וראשו השני למטה אם ימשוך אדם בראשו השני, ינענע וימשך אחריו גם ראשו הראשון כמה שאפשר לו להמשך. וככה ממש בשרש נשמת האדם ומקורה מבחינת [[ה"א תתאה]] הנ"ל, הוא ממשיך ומוריד השפעתה על ידי מעשיו הרעים ומחשבותיו עד תוך היכלות הסטרא אחרא כביכול שמשם מקבל מחשבותיו ומעשיו. ומפני שהוא הוא הממשיך להם ההשפעה לכן הוא נוטל חלק בראש וד"ל. וזהו שאמרו רז"ל אין בידינו לא משלוות ה[[רשעים]] וכו', בידינו דוקא, כלומר בזמן ה[[גלות]] אחר החורבן. וזוהי בחינת גלות השכינה כביכול, להשפיע להיכלות הסטרא אחרא אשר שנאה נפשו יתברך. וכשהאדם עושה תשובה נכונה אזי מסלק מהם ההשפעה שהמשיך במעשיו ומחשבותיו. כי בתשובתו מחזיר השפעת השכינה למקומה. וזהו תשוב ה"א תתאה מבחינת גלות וכמו שכתוב ושב ה' אלקיך את שבותך כלומר עם שבותך וכמאמר רז"ל והשיב לא נאמר וכו': | ||
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude> | <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude> | ||
גרסה מ־09:57, 22 בספטמבר 2016
פרק ו אמנם זהו בזמן שהיו ישראל במדרגה עליונה כשהיתה השכינה שורה בישראל בבהמ"ק. ואז לא היו מקבלים חיות לגופם רק ע"י נפש האלקית לבדה מבחינת פנימיות השפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא על ידי שם הויה ברוך הוא כנ"ל. אך לאחר שירדו ממדרגתם וגרמו במעשיהם סוד גלות השכינה כמו שכתוב ובפשעיכם שולחה אמכם דהיינו שירדה השפעת בחינת ה"א תתאה הנ"ל ונשתלשלה ממדרגה למדרגה למטה מטה עד שנתלבשה השפעתה בי' ספירות דנוגה המשפיעות שפע וחיות ע"י המזלות וכל צבא השמים והשרים שעליהם לכל החי הגשמי שבעולם הזה וגם לכל הצומח, כמאמר רבותינו ז"ל אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל וכו'. ואזי יכול גם החוטא ופושעי ישראל לקבל חיות לגופם ונפשם הבהמיות, כמו שאר בעלי חיים ממש, כמו שכתוב נמשל כבהמות נדמו. ואדרבה ביתר שאת ויתר עז, על פי המבואר מזוה"ק פ' פקודי, שכל שפע וחיות הנשפעת לאדם התחתון בשעה ורגע שעושה הרע בעיני ה' במעשה או בדיבור או בהרהורי עבירה וכו', הכל נשפע לו מהיכלות הסטרא אחרא המבוארים שם בזוה"ק. והאדם הוא בעל בחירה אם לקבל השפעתו מהיכלות הסטרא אחרא, או מהיכלות הקדושה שמהם נשפעות כל מחשבות טובות וקדושות וכו'. כי זה לעומת זה עשה האלקים וכו'. והיכלות הסטרא אחרא מקבלים ויונקים חיותם מהתלבשות והשתלשלות השפע די' ספירות דנוגה, הכלולה מבחינת טוב ורע היא בחינת עץ הדעת וכו' כנודע ליודעי חן. והנה יעקב חבל נחלתו כתיב. על דרך משל כמו החבל שראשו אחד למעלה וראשו השני למטה אם ימשוך אדם בראשו השני, ינענע וימשך אחריו גם ראשו הראשון כמה שאפשר לו להמשך. וככה ממש בשרש נשמת האדם ומקורה מבחינת ה"א תתאה הנ"ל, הוא ממשיך ומוריד השפעתה על ידי מעשיו הרעים ומחשבותיו עד תוך היכלות הסטרא אחרא כביכול שמשם מקבל מחשבותיו ומעשיו. ומפני שהוא הוא הממשיך להם ההשפעה לכן הוא נוטל חלק בראש וד"ל. וזהו שאמרו רז"ל אין בידינו לא משלוות הרשעים וכו', בידינו דוקא, כלומר בזמן הגלות אחר החורבן. וזוהי בחינת גלות השכינה כביכול, להשפיע להיכלות הסטרא אחרא אשר שנאה נפשו יתברך. וכשהאדם עושה תשובה נכונה אזי מסלק מהם ההשפעה שהמשיך במעשיו ומחשבותיו. כי בתשובתו מחזיר השפעת השכינה למקומה. וזהו תשוב ה"א תתאה מבחינת גלות וכמו שכתוב ושב ה' אלקיך את שבותך כלומר עם שבותך וכמאמר רז"ל והשיב לא נאמר וכו':