פלשתים – הבדלי גרסאות

אודות תכונת הליצנות שהיתה בהם מבואר בחסידות,{{הערה|תורה אור תחילת פרשת תולדות, תורת חיים בראשית קמג, ג ועוד.}} ששמם הוא מלשון פלשת כדבר הפתוח מכל צד כ"מבוי המפולש"{{הערה|משנה עירובין סוף פרק ט.}} וכנקב המפולש שחודר מעבר לעבר. והוא לפי שהליצנות עניינה השמחה הנובעת מתוך פתיחת הנפש ופיזורה ביותר.

יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"{{הערה|קהלת ז, יד. וראה [[תניא]] פרק ו.}} שכשם שישנו בקדושה מידת החסד, כך ישנו במידות של קליפה מידה החסד דקליפה. גם בעבודת האדם ישנם שני העניינים: מידת האהבה והשמחה בדבקות בה' בפילוש ובהתרחבות ביותר (ודרגה זו היא בחינת פלשתים בקדושה{{הערה|שם=בשלח|תורה אור [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/15/61d.htm בשלח סא, ד].}}). וכן ישנו מידה זו כפי שהיא בקליפה ההוללות והליצנות שמתבטא גם ב"הרחבת פיו כרצונו לדבר מה שלבו חפץ והיא שמחה של הוללות ואין מעצור לרוחו".

ומהסתעפות המידות כפי שהם בקדושה (הן בעולמות והן באדם הפרטי) יסתעף מזה מידות החסד וליצנות דקליפה.

# היות ומידת היראה בניגוד לאהבה הוא לא בהתפשטות, לכן אינה כנגד מידת הליצנות שהיא בהתפשטות. ואין ביכולת מידת הליצנות לקבל יניקה ממנה.{{הערה|ספר המאמרים עת"ר עמוד קד (מהדורה ישנה עמוד עה).}}{{הערה|לקוטי תורה - דברים ה, א.}}

עניין זה מרומז גם בסיפור התורה אודות [[יציאת מצרים]] שמסע בני ישראל היה דרך המדבר "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה"{{הערה|שמות יג, יז.}} יציאת מצריים היא יציאת הנפש מהגלות הפנימית.{{הערה|ראה גם כתר שם טוב [http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/110b.htm עמוד קי-ב].}} ועל זה אמר שאין זה דרך לבוא מיד לשמחה הגדולה (פלשתים בקדושה) מחשש שיפול בעת מלחמה בליצנות (פלשתים בקליפה) וישוב למצרים. אלא יש תחילה ללכת "דרך המדבר ים סוף" שעניינה בעבודת האדם קבלת עול מלכות שמים בקיום המצוות ואז יש שמירה לשמחה שלא יפול בעת מלחמה.{{הערה|שם=בשלח}}