מעשה: הבדלים בין גרסאות בדף
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים במבט החסידות לקטגוריה:האדם וגופו) |
(הרחבה) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
זעה ואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיוען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א וארט [[חסידות]]. תרגום: '''ראה מה ש[[עבודה בפועל]] עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה.''' רבי הלל אמר שהוא זהיר במצוות כדי להבין היטב דברי [[חסידות]] לעומקם.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 אגרות הריי"צ חי"ד]}} | זעה ואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיוען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א וארט [[חסידות]]. תרגום: '''ראה מה ש[[עבודה בפועל]] עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה.''' רבי הלל אמר שהוא זהיר במצוות כדי להבין היטב דברי [[חסידות]] לעומקם.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 אגרות הריי"צ חי"ד]}} | ||
==תלמוד גדול או מעשה גדול== | |||
בגמרא מסופר על ויכוח שהתקיים בין [[חז"ל]], בשאלה איזו עבודה נעלית יותר: [[לימוד התורה]] וההבנה בשכל, או [[קיום המצוות]] במעשה בפועל: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{קח|מסכת |קידושין}} מ, ב|תוכן=וכבר היה [[רבי טרפון]] וזקנים מסובין בעלית בית נתזה ב[[לוד]]. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? | |||
:נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. | |||
:נענה [[רבי עקיבא]] ואמר: תלמוד גדול. | |||
נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה}} | |||
עם זאת, בתורת החסידות מבואר שגדלותו של התלמוד הינה רק בזמן הזה, אך [[לעתיד לבוא]], לאחר [[ביאת המשיח]] - יהיה המעשה גדול מהתלמוד{{הערה|1= ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/23/index.htm ביום השמיני תשמ"ו] הערה 23, ושם נסמן.}}. וזאת כיוון שהתלמוד מבטא את ההבנה בשכל שהיא מוגבלת לפי דרגתו של האדם, אך המעשה מבטא את ה[[קבלת עול]], ה[[תמימות]] וה[[פשוט|פשטות]] שהם למעלה מהגבלה; והגילוי לעתיד לבוא, שיהיה לא מוגבל, ידגיש דווקא את מעלת המעשה{{הערה|ראה בכל זה ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/31/index.htm ועבדי דוד תשמ"ו]. ביום השמיני תשמ"ו הנ"ל. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/26/index.htm ויגש תשל"ו]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/51/index.htm ביום השני תשל"ב]. ועוד.{{ש}}וראה גם [[תבנית:היום יום/ה' טבת|היום יום ה' טבת]].}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[לבושים]] | *[[לבושים]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5999&CategoryID=1298 כח המעשה בגאולה] באתר [[צעירי חב"ד (אתר)|צעירי חב"ד]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האדם וגופו]] | [[קטגוריה:האדם וגופו]] | ||
גרסה מ־08:55, 13 בדצמבר 2016
לבוש המעשה הוא הלבוש השלישי משלושת לבושי הנפש, באמצעותו מבטאת הנפש את הכוחות הפנימיים שלה. לבוש זה, מהווה את עיקר עבודת ה', וכמו שנאמר במשנה בפרקי אבות "לא המדרש עיקר אלא המעשה", ודווקא באמצעותו פועלים את המשכת וגילוי הקדושה בעולם.
מעלת כח המעשה
למרות שמצד האדם יש מעלה בעבודה במחשבה בחכמה בינה ודעת, הרי מצד גילוי מלכותו יתברך בעולם, ישנה מעלה דווקא מצד מעשה הניכר והמגלה את מלכותו יתברך בעולם.[1]
עשיה לעילא
בספר הזוהר מובא ש"עשיה לעילא"[2]. פירוש הדברים הוא שלמרות שלבוש המעשה הוא הלבוש התחתון ביותר מבין שלושת לבושי הנפש, והוא הסוף והסיום של כל הכוחות כולן - הרי שדווקא בו יש את המעלה של "נעוץ סופן בתחילתן", ועל ידו נמשך מעצם הנפש ועל ידו נמשך האור האלוקי העצמי[3].
היגיעה בעבודה בפועל משנה את המהות
אדמו"ר הריי"צ, סיפר על אביו אדמו"ר הרש"ב: בין הערבים י"ג ניסן אחר שאיבת מים שלנו בשנת תרע"א, וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד א"ז - הרבנית הצדקנית זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת הרב לסדר מכירת החמץ, להתפלל ערבית, ולהתחיל בבדיקת חמץ).
בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ תרס"ט הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד בנגלה ודא"ח, בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך וערטיל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:
זעה ואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיוען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א וארט חסידות. תרגום: ראה מה שעבודה בפועל עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה. רבי הלל אמר שהוא זהיר במצוות כדי להבין היטב דברי חסידות לעומקם.[4]
תלמוד גדול או מעשה גדול
בגמרא מסופר על ויכוח שהתקיים בין חז"ל, בשאלה איזו עבודה נעלית יותר: לימוד התורה וההבנה בשכל, או קיום המצוות במעשה בפועל:
וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?
- נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול.
- נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול.
נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה
— קידושין מ, ב
עם זאת, בתורת החסידות מבואר שגדלותו של התלמוד הינה רק בזמן הזה, אך לעתיד לבוא, לאחר ביאת המשיח - יהיה המעשה גדול מהתלמוד[5]. וזאת כיוון שהתלמוד מבטא את ההבנה בשכל שהיא מוגבלת לפי דרגתו של האדם, אך המעשה מבטא את הקבלת עול, התמימות והפשטות שהם למעלה מהגבלה; והגילוי לעתיד לבוא, שיהיה לא מוגבל, ידגיש דווקא את מעלת המעשה[6].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ספר התניא.
- ↑ ח"א ח, א. ח"ג נג, ב. לצילום הדף בהקשרו המקורי במהדורת ליוורנו.
- ↑ ליתר הרחבה ראו ד"ה 'מצה זו' תרפ"ב ס"ב, ועוד.
- ↑ אגרות הריי"צ חי"ד
- ↑ ראה ביום השמיני תשמ"ו הערה 23, ושם נסמן.
- ↑ ראה בכל זה ד"ה ועבדי דוד תשמ"ו. ביום השמיני תשמ"ו הנ"ל. ויגש תשל"ו. ביום השני תשל"ב. ועוד.
וראה גם היום יום ה' טבת.