ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ברזל " ב־"ברזל ") |
מ (החלפת טקסט – "נחושת " ב־"נחושת ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[ברזל]] הוא ב[[גימטריא]] ב"פ ק"ך, והיינו נגד בחי' [[ק"כ צירופי אלקים]] ד[[קדושה]] ונגד ק"כ צירופי' [[אלקים אחרים]], ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות. | [[ברזל]] הוא ב[[גימטריא]] ב"פ ק"ך, והיינו נגד בחי' [[ק"כ צירופי אלקים]] ד[[קדושה]] ונגד ק"כ צירופי' [[אלקים אחרים]], ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות. | ||
זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, נחושת זו יון}}, אבל [[ברזל]] לא נכתב כאן, כי [[ברזל]] הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמ"ש רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה א"א לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל ע' קנו]}}. | זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל [[ברזל]] לא נכתב כאן, כי [[ברזל]] הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמ"ש רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה א"א לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל ע' קנו]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מתכות]] | [[קטגוריה:מתכות]] | ||
גרסה מ־20:03, 16 בספטמבר 2016
ברזל היא מתכת קשה ביותר הזולה ביותר מבין שבעת סוגי המתכות והנמשלת כנגד הקליפה שכנגד ספירת המלכות. במסכת קידושין נמשל היצר הרע לברזל.
בחסידות
ברזל הוא בגימטריא ב"פ ק"ך, והיינו נגד בחי' ק"כ צירופי אלקים דקדושה ונגד ק"כ צירופי' אלקים אחרים, ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות.
זהו המובא במדרש סוף פרשת תרומה ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת, "זהב זו מלכות בבל, כסף זו מדי, נחושת זו יון", אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמ"ש רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה א"א לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".[1].