חנוך הנדל קוגל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ה[[חסיד]] ר' '''חנוך הענדיל קוגל''' היה ממחנכיו של | הרב ה[[חסיד]] ר' '''חנוך הענדיל קוגל''' היה ממחנכיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו. [[אדמו"ר הריי"צ]] חיבבו ביותר, עד שציינו כאחד מבין שלושת החסידים החביבים עליו ביותר. [[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. | ||
==ביאתו לליובאוויטש== | ==ביאתו לליובאוויטש== | ||
בא בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]] בשנת [[תר"ג]]. בעת נשיאותו של | בא בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]] בשנת [[תר"ג]]. בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. עשר שנים הכין את עצמו ר' הענדל לפני בואו בפעם הראשונה לליובאוויטש. כותב עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] "לבו היה בוער כאש ב[[אהבת ישראל]] והיה בעל מידות טובות שאין כדוגמתו. לבו הטוב ומידותיו הטובות היו מתוך עבודה ויגיעה בקבלת עול, לא מצד ההבנה וההשגה". | ||
אין לתאר את אהבת ישראל שלו, הוא היד מוסר את נפשו בפועל ממש עבור כל אחד. | אין לתאר את אהבת ישראל שלו, הוא היד מוסר את נפשו בפועל ממש עבור כל אחד. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בצעירותו התגורר ב[[פלשצניץ]] ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע){{הערה|[[רשימות דברים (חיטריק)]] הוצאת תשס"ט, עמוד 257.}}, ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר ב[[ליובאוויטש]]. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה ל[[פעלעשניץ]] לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. | בצעירותו התגורר ב[[פלשצניץ]] ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע){{הערה|[[רשימות דברים (חיטריק)]] הוצאת תשס"ט, עמוד 257.}}, ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר ב[[ליובאוויטש]]. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה ל[[פעלעשניץ]] לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. | ||
ב[[ט"ו [[אלול]] תרנ"ז]] כאשר נתיסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מינה | ב[[ט"ו [[אלול]] תרנ"ז]] כאשר נתיסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מינה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ר' הענדל ל[[משפיע]] ראשי. | ||
כותב | כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחנוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות. | ||
לאחר פטירתו אמר [[ | לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את ריח הגיהנום. | ||
במקום אחר כותב עליו [[ | במקום אחר כותב עליו [[אדמו"ר מוהריי"צ]]: | ||
החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם. | החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם. | ||
גרסה מ־06:45, 14 בספטמבר 2016
הרב החסיד ר' חנוך הענדיל קוגל היה ממחנכיו של אדמו"ר הריי"צ בילדותו. אדמו"ר הריי"צ חיבבו ביותר, עד שציינו כאחד מבין שלושת החסידים החביבים עליו ביותר. משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
ביאתו לליובאוויטש
בא בפעם הראשונה לליובאויטש בשנת תר"ג. בעת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק. עשר שנים הכין את עצמו ר' הענדל לפני בואו בפעם הראשונה לליובאוויטש. כותב עליו אדמו"ר הריי"צ "לבו היה בוער כאש באהבת ישראל והיה בעל מידות טובות שאין כדוגמתו. לבו הטוב ומידותיו הטובות היו מתוך עבודה ויגיעה בקבלת עול, לא מצד ההבנה וההשגה".
אין לתאר את אהבת ישראל שלו, הוא היד מוסר את נפשו בפועל ממש עבור כל אחד.
בצעירותו התגורר בפלשצניץ ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע)[1], ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר בליובאוויטש. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה לפעלעשניץ לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו להתוועדויות חסידיות.
ב[[ט"ו אלול תרנ"ז]] כאשר נתיסדה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מינה אדמו"ר הרש"ב את ר' הענדל למשפיע ראשי.
כותב אדמו"ר הריי"צ הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחנוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות.
לאחר פטירתו אמר אדמו"ר מוהרש"ב שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את ריח הגיהנום.
במקום אחר כותב עליו אדמו"ר מוהריי"צ: החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם.
משפחתו
בנו יחידו גרשון יהודה לייב נפטר עוד בחיי אביו בי"ח אלול תרל"ז, ונטמן בבית העלמין בווילנא.
אחיניתו רחל-לאה מנעוועל הינה סבתו של ר' מענדל.
קישורים חיצוניים
- ועד חיילי בית דוד, קובץ "ר' חנוך הענדל", תולדות חייו של המשפיע הראשון בליובאוויטש -
הערות שוליים
- ↑ רשימות דברים (חיטריק) הוצאת תשס"ט, עמוד 257.