אהרן משה שיינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 4: שורה 4:
בילדותו חווה את מוראות [[השואה]] בגטו [[צ'רנוביץ]], והרעב הגדול ב[[אוקראינה]] בשנים שלאחרי מלחמה"ע השנייה. בהגיעו לגיל שמונה עשרה, גוייס לשורות הצבא הרוסי ושמר ב[[מסירות נפש]] על קיום תורה ומצוות, ובמשך כל שנות שירותו לא בא בשר טרף אל פיו.  
בילדותו חווה את מוראות [[השואה]] בגטו [[צ'רנוביץ]], והרעב הגדול ב[[אוקראינה]] בשנים שלאחרי מלחמה"ע השנייה. בהגיעו לגיל שמונה עשרה, גוייס לשורות הצבא הרוסי ושמר ב[[מסירות נפש]] על קיום תורה ומצוות, ובמשך כל שנות שירותו לא בא בשר טרף אל פיו.  


ב[[חודש אדר]] של שנת ה'[[תשי"ט]] נשא את מרת חיה שרה גולדה, בתו של הרב [[אהרן חזן]]. לאחר עלייתו של חמיו לארץ ישראל, בשנת [[תשכ"ו]], המשיך יחד עם גיסו ר' [[משה גרינברג]] להחזיק את המניין הקבוע שקיים חמיו בשבתות.  
ב[[חודש אדר]] של שנת ה'[[תשי"ט]] נשא את מרת חיה שרה גולדה, בתו של הרב [[אהרן חזן]]. לאחר עלייתו של חמיו לארץ ישראל, בשנת [[תשכ"ו]], המשיך יחד עם גיסו ר' [[משה גרינברג]] להחזיק את המניין הקבוע שקיים חמיו בשבתות.  
בשנת תשכ"ז, לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב ב[[כפר חב"ד]], וב[[חודש תשרי]] ה'[[תשכ"ח]] נסע לראשונה לחצרות קדשנו, יחד עם גיסו, הרב משה גרינברג מ[[בני-ברק]], שם זכה ליחידות ארוכה בקודש פנימה.  
בשנת תשכ"ז, לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב ב[[כפר חב"ד]], וב[[חודש תשרי]] ה'[[תשכ"ח]] נסע לראשונה לחצרות קדשנו, יחד עם גיסו, הרב משה גרינברג מ[[בני-ברק]], שם זכה ליחידות ארוכה בקודש פנימה.  


יחד עם מספר תושבים נוספים בכפר,  נאבק  עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של הישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו".כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]], בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.
יחד עם מספר תושבים נוספים בכפר, נאבק עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של הישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו".כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]], בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־03:03, 13 בספטמבר 2016

אהרן משה שיינר נולד בכ"ד תמוז ה'תרצ"ז, בעיר צ'רנוביץ שבמחוז בוקובינה, רומניה, לאביו הרה"ח ר' אפרים מנשה ז"ל ואמו מרת פרומא ע"ה.

בילדותו חווה את מוראות השואה בגטו צ'רנוביץ, והרעב הגדול באוקראינה בשנים שלאחרי מלחמה"ע השנייה. בהגיעו לגיל שמונה עשרה, גוייס לשורות הצבא הרוסי ושמר במסירות נפש על קיום תורה ומצוות, ובמשך כל שנות שירותו לא בא בשר טרף אל פיו.

בחודש אדר של שנת ה'תשי"ט נשא את מרת חיה שרה גולדה, בתו של הרב אהרן חזן. לאחר עלייתו של חמיו לארץ ישראל, בשנת תשכ"ו, המשיך יחד עם גיסו ר' משה גרינברג להחזיק את המניין הקבוע שקיים חמיו בשבתות. בשנת תשכ"ז, לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב בכפר חב"ד, ובחודש תשרי ה'תשכ"ח נסע לראשונה לחצרות קדשנו, יחד עם גיסו, הרב משה גרינברג מבני-ברק, שם זכה ליחידות ארוכה בקודש פנימה.

יחד עם מספר תושבים נוספים בכפר, נאבק עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של הישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו".כיום מתגורר בכפר חב"ד, בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.

משפחתו

אביו: הרה"ח ר' אפרים מנשה ז"ל, נולד בשנת תרנ"ה בקראקא למשפחת חסידי הורדנקא, ובשנים מאוחרות יותר התקרב לליובאוויטש. מגדולי בעלי מסירות-נפש ברוסיה, והקפיד על קלה כבחמורה גם בשנות הזעם הסובייטי. לאחר שעלה לאה"ק (בשנת תשכ"ד) התקיימה בינו לבין הרבי תחלופת מכתבים רחבה. נלב"ע בשם-טוב ובשיבה טובה בכ"ב מנחם אב תשמ"ה ונטמן בהר הזיתים.

אמו: מרת פרומא ע"ה (לבית שוויטץ) נולדה בשנת תרס"א בעיירה הסמוכה לויז'ניץ, רומניה. עמדה לימין בעלה במסי"נ, בעלת חסד עצומה, נלב"ע בכ"ט שבט תשנ"ד ונטמנה בהר-הזיתים.

אחיו: שלמה, מושב יסודות

אחותו: לאה רבקה, אשת הרה"ח יוסף גרינברג ז"ל

בניו:

  • שלמה, כפר חב"ד
  • יצחק, מחנך ותיק בת"ת חב"ד בביתר עילית, מרצה ויועץ בענייני הוראה.
  • מרדכי, מורה בבית הספר הוירטואלי לילדי השלוחים, ביתר עילית.
  • שלום דב-בער, עסקן ציבורי ונציג חב"ד בעיריית לוד.
  • שניאור-זלמן, כפר חב"ד
  • יוסף מאיר, בעבר היה שליח הרבי בקזחסטן, כפר חב"ד

חתניו:

  • שמואל יעקב קעניג, משפיע בכפר חב"ד, ובעל תפילה נודע
  • יוסף יצחק הניג, ירושלים
  • משה קורנט, שליח ראשי בנשר
  • משה משי-זהב, מנהל ספריית "היכל מנחם" ירושלים
  • בן ציון שיינברגר, מנהל דפוס "יד החמישה", וחבר וועד כפר חב"ד
  • מאיר הולצברג, שליח בעיר בליא-צרקוב, אוקראינה
  • דניאל גורדון, מארגון "אור אבנר", בעבר היה כותב בשבועון בית משיח.כפר חב"ד