דובער זלמן קוזניצוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כחלק מ[[מאסר חסידים תרח"צ|גל המעצרים הגדול]] בשנת [[תרח"צ]] נאסר בלנינגרד בביתו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ובאותה פשיטה החרימו גם כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ועוד כתבים יקרים. | כחלק מ[[מאסר חסידים תרח"צ|גל המעצרים הגדול]] בשנת [[תרח"צ]] נאסר בלנינגרד בביתו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ובאותה פשיטה החרימו גם כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ועוד כתבים יקרים. | ||
בשנת[[תשי"ט]] שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו היתה שקרית מיסודה, שכן הוא הוצא להורג יחד עם שאר חסידי חב"ד שנעצרו באותו לילה ב[[ח' ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]. | בשנת [[תשי"ט]] שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו היתה שקרית מיסודה, שכן הוא הוצא להורג יחד עם שאר חסידי חב"ד שנעצרו באותו לילה ב[[ח' ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־12:29, 11 באוקטובר 2016
הרב דובער זלמן קוזניצוב (תרמ"ו-ח' ניסן תרח"צ) היה משגיח ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, ובלן במקווה המחתרתי בלנינגרד.
תולדות חיים
נולד בשנת תרמ"ו, בעיירה החסידית שצעדרין.
בצעירותו זכה להימנות על תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
התחתן עם בתו של החסיד ר' צבי הירש סערעבראני. לאחר נישואיו התגורר בקרמנצ'וג, ולפרנסתו עבד בבית החרושת של משפחת גוראריה.
החל משנת תרפ"ה שימש כמשגיח ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, ואף הסתיר כתת לימוד בביתו. עקב רדיפות השלטונות עבר ללנינגרד, שם עבד כבלן, כי לא היה מי שיעשה זאת וביתו היה פתוח לכל.
כחלק מגל המעצרים הגדול בשנת תרח"צ נאסר בלנינגרד בביתו על ידי הק.ג.ב. ובאותה פשיטה החרימו גם כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ ועוד כתבים יקרים.
בשנת תשי"ט שלח הק.ג.ב. למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו היתה שקרית מיסודה, שכן הוא הוצא להורג יחד עם שאר חסידי חב"ד שנעצרו באותו לילה בח' ניסן תרח"צ.
משפחתו
- בנו - הת' אהרן קוזניצוב.