שלום דובער וולפא: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' שיחי', נולד בי"א אדר [[תש"ח]] (1948) לאביו הרב יצחק זאב שי' ולאימו הרבנית שיינדל מושקא שתחיה בת הרב ר' [[עזריאל זעליג סלונים]].
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' שיחי', נולד בי"א אדר [[תש"ח]] (1948) לאביו הרב יצחק זאב שי' ולאימו הרבנית שיינדל מושקא שתחיה בת הרב ר' [[עזריאל זעליג סלונים]].


גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובהוראת [[הרבי]] עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה. נשוי ואב ל-11.
גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובהוראת [[אדמו"ר שליט"א]] עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה.


בשנת [[תש"מ]] 1979 קיבל הוראה מהרבי להוציא לאור את הספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]. בהוראת הרבי התגייס למאבק, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת [[תשמ"ב]] 1982 הוציא את הספר '[[שלום שלום ואין שלום]]' בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.
בשנת [[תש"מ]] 1979 קיבל הוראה מהרבי להוציא לאור את הספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]. בהוראת הרבי התגייס למאבק, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת [[תשמ"ב]] 1982 הוציא את הספר '[[שלום שלום ואין שלום]]' בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.
שורה 10: שורה 10:
בהמשך לכך הוציא הרב וולפא בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] את ספריו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו" על מנת להסביר בטוב טעם את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.
בהמשך לכך הוציא הרב וולפא בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] את ספריו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו" על מנת להסביר בטוב טעם את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.


לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך הרב וולפא במגמה זו בהוציאו את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" להסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא משיח גם לאחר ג' בתמוז.
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך הרב וולפא והוציא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" להסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר הנסיון הגדול בג' תמוז.


פן נוסף של מאבקו זה, הוא סדרת הספרים (למרות שאינה מוגדרת ככזו) שנועדה להשיב על שאלותיו של הרב מאיר מאזוז- ראש ישיבת כסא רחמים" על התנהגות חסידי חב"ד שהיא כביכול מנוגדת להלכה, סדרה זו כוללת את הספרים: "ותורה יבקשו מפיהו" ו"לקט שכחת הפאה".
בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב מנשה הלוי קליין אב"ד אונגאר מכתב נגד אמונת החסידים לאחר ג' בתמוז, והרב וולפא השיב לו במכתב ארוך, מפורט ומנומק. בשנת תשס"ט הודפס מכתבו של הרב קליין ופורסם באחד מספרי "משנה הלכות" שלו, וגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא פירסם את המכתב ששלח אליו עוד בזמנו.
 
פן נוסף של מאבקו זה, הוא סדרת הספרים (למרות שאינה מוגדרת ככזו) שנועדה להשיב על שאלותיו של הרב מאיר מאזוז - ראש ישיבת כסא רחמים" על התנהגות חסידי חב"ד שהיא כביכול מנוגדת להלכה, סדרה זו כוללת את הספרים: "ותורה יבקשו מפיהו" ו"לקט שכחת הפאה".


הרב וולפא הוציא גם את הספר [[בין אור לחושך]] להסביר את  שיטת חב"ד בנושא "אתחלתא דגאולה" והמדינה.
הרב וולפא הוציא גם את הספר [[בין אור לחושך]] להסביר את  שיטת חב"ד בנושא "אתחלתא דגאולה" והמדינה.
1,023

עריכות