חיים משולם זלמן ניימרק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ליטא " ב־"ליטא ") |
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה בעיירה מסופר בעיתון המליץ (7 בספטמבר 1887, ח"י אלול תרמ"ז): "זה כשנה בא לשבת על כסא הרבנות בעירנו הרב הנכבד גדול בתורה ויראה ומעורב בדעת עם הבריות רמ"ז ניימארק נ"י, אשר שנים רבות עבד עבודת הקודש בעיר ואם בישראל םטאראדוב, ואחר כך היה לרב בעיר וויעליז, ויכהן עוד בתור אב"ד בק"ק וויטעבסק, וכל העם מקצה כבדוהו וירוממוהו, כי אהוב ורצוי הוא לכל על טוב לבו ועל טדותיו הטובות. | על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה בעיירה מסופר בעיתון המליץ (7 בספטמבר 1887, ח"י אלול תרמ"ז): "זה כשנה בא לשבת על כסא הרבנות בעירנו הרב הנכבד גדול בתורה ויראה ומעורב בדעת עם הבריות רמ"ז ניימארק נ"י, אשר שנים רבות עבד עבודת הקודש בעיר ואם בישראל םטאראדוב, ואחר כך היה לרב בעיר וויעליז, ויכהן עוד בתור אב"ד בק"ק וויטעבסק, וכל העם מקצה כבדוהו וירוממוהו, כי אהוב ורצוי הוא לכל על טוב לבו ועל טדותיו הטובות. | ||
בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור. . דאגו טובי העיר לטובת הרב ולהוסיף על שכרו (להרב המנוח נתנו עשרה רובל כסף לשבוע, ולזה יתנו פי שניים ועוד. . | בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור.. דאגו טובי העיר לטובת הרב ולהוסיף על שכרו (להרב המנוח נתנו עשרה רובל כסף לשבוע, ולזה יתנו פי שניים ועוד.. | ||
ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר היתה חפירתה עמוקה להשיג מים נובעים, עמל רב היה לחממה, על כן השכיל הרב הנ"ל ויבנה בטוב טעם ויעשה כמין בית ועליה וביניהם רצפת אבנים, ובהרצפה עשה נקב כדין כדי שיהיו המים העליונים מחוברים ולא יהיו שאובים, ועתה נקל לחממה". | ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר היתה חפירתה עמוקה להשיג מים נובעים, עמל רב היה לחממה, על כן השכיל הרב הנ"ל ויבנה בטוב טעם ויעשה כמין בית ועליה וביניהם רצפת אבנים, ובהרצפה עשה נקב כדין כדי שיהיו המים העליונים מחוברים ולא יהיו שאובים, ועתה נקל לחממה". | ||
גרסה מ־05:34, 22 באוגוסט 2016
הרב חיים משולם זלמן ניימרק, בן הרמ"ד היה בצעירותו מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ולאחר מכן מגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש. שימש ברבנות בתחילה בעיר הארקי, לאחר מכן עבר לכהן בסטרדוב ובעקבות הלשנה נאסר למשך שנתיים, לאחר מכן שימש כרב בוויעליז, וויטבסק, ובעיירה החסידית נעוול.
הרב ניימרק הנהיג את הקהילה בסטרדוב בהצלחה גדולה, והיה אהוב על בני הקהילה בעיר והערים סביב. גם הגויים המקומיים כבדוהו מאוד והיו מגיעים לדינים אצלו. היה גדול בתורה, בעל צדקה ו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בעל תפילה מיוחד.
תולדות חיים
הרב ניימרק נקרא על שם זקנו, הרב משולם זלמן מירליש שהיה אב"ד בשלוש קהילות גדולות בגרמניה שנקראו בראשי תיבות אה"ו: אלטונה, המבורג, וואנדסבק.
בין השנים ה'תר"י ועד ה'תרכ"ב לערך שימש ברבנות בעיר הרקי, וחרף היותו גאון גדול ורב פעלים משכורתו הייתה מצומצמת.
בט"ו טבת ה'תר"כ[1] כתבו בני אדמו"ר ה"צמח צדק", הרב יהודה לייב[2] והרב ישראל נח[3] מכתב לראשי הקהילה בעיר הרקי, וביקשו להעלות את משכורתו "לבל יהיו לו מחשבות לחפש מקום אחר".
לא ידוע אם הוסיפו על משכורתו, בפועל שנתיים לאחר מכן, בשנת תרכ"ב עבר לכהן כרב בעיר סטרדוב.
משפט סטדרוב
| ערך מורחב – משפט סטרדוב |
עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת תרמ"א (1981) הלשין מר שמעון לזרוב לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה.
במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי טגנצ'וב, חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד לעיירה ליובאוויטש בביתו של אדמו"ר המהר"ש.
במאסר
בזמן החקירות ניסו החוקרים להוציא מפיו הודעה כי אדמו"ר המהר"ש עומד בראש כל הפשעים נגד המלכות, וכי נסיעת החסידים לליובאוויטש קשורות לתמיכה של הרבי בפעילות הבלתי חוקית שלהם בסטדרוב, אך הוא לא נשבר.
הרבי מהר"ש שיגר מכתב ברכה לרב ניימרק שהוברח לתוך כותלי בית הכלא:
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א (אדמו"ר הצמח צדק), ונכון שילמוד כל השנה משניות מסכתא ברכות, וגמרא מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו
שנים מאוחר יותר התברר מדברי הרבי הריי"צ והרבי[דרוש מקור] כי אם הוא היה נשבר אדמו"ר המהר"ש היה נלקח למאסר. בשיחת קודש שנשא הרבי[4] דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל רבותינו נשיאנו, ואצל אדמו"ר המהר"ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו[5].
מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש בגדי אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, ובחג הסוכות נבנתה עבורו ועבור בנו סוכה בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ותפילותיו היו ארוכות מלוות בניגוני דביקות.
לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות.
במשפט
כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי רוסיה כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם.
המשפט התחיל בחודש תשרי ה'תרמ"ג ונמשך עד לחודש חשוון אותה שנה.
לאחר המשפט
למרות זיכויו במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר ובערך בשנת ה'תרמ"ו עבר לויטבסק, שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות המתנגדים.
רבנותו בנעוויל
בראשית שנת ה'תרמ"ז בערך עבר לכהן כרב בעיירה החסידית נעוול בבחירת הרבי הרש"ב שבחר בו כממלא מקום לרב שמואל זלמן יחיסון שנפטר זמן קצר קודם לכן. על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה בעיירה מסופר בעיתון המליץ (7 בספטמבר 1887, ח"י אלול תרמ"ז): "זה כשנה בא לשבת על כסא הרבנות בעירנו הרב הנכבד גדול בתורה ויראה ומעורב בדעת עם הבריות רמ"ז ניימארק נ"י, אשר שנים רבות עבד עבודת הקודש בעיר ואם בישראל םטאראדוב, ואחר כך היה לרב בעיר וויעליז, ויכהן עוד בתור אב"ד בק"ק וויטעבסק, וכל העם מקצה כבדוהו וירוממוהו, כי אהוב ורצוי הוא לכל על טוב לבו ועל טדותיו הטובות.
בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור.. דאגו טובי העיר לטובת הרב ולהוסיף על שכרו (להרב המנוח נתנו עשרה רובל כסף לשבוע, ולזה יתנו פי שניים ועוד..
ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר היתה חפירתה עמוקה להשיג מים נובעים, עמל רב היה לחממה, על כן השכיל הרב הנ"ל ויבנה בטוב טעם ויעשה כמין בית ועליה וביניהם רצפת אבנים, ובהרצפה עשה נקב כדין כדי שיהיו המים העליונים מחוברים ולא יהיו שאובים, ועתה נקל לחממה".
עם אדמו"ר הרש"ב
לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש בשנת ה'תרמ"ב, היו שחשבו למנות את הרז"א לממלא מקום.
בקיץ ה'תרמ"ח נסע הרב ניימרק לליובאוויטש, שם נפל לו רעיון להציע לרבי הרש"ב לעבור לליאזנא או רודניא, ומשם להתחיל בהנהגת החסידים. באותה תקופה שלח אליו הרבי הרש"ב איגרת ובה שאלה סבוכה בדיני נדה, וכשהשיב על השאלה צירף גם את הרעיון.
הרב ניימרק לא הספיק לחזות בהגשמת חלומו, בהנהגת הרבי הרש"ב את עדת החסידים, ובכ"ח מנחם אב תרנ"ג (1893) נפטר, ובנו הרב יוסף יחזקאל מונה לרב במקומו.
קודם לכן הספיק להשתתף בחגיגת הבר מצווה של אדמו"ר הריי"צ, בחודש תמוז אותה שנה.
משפחתו
גם אחיו שימשו ברבנות קהילות; אחיו יעקב ישראל כיהן בנבגרדסברסק, והצעיר יותר אהרן כיהן בעיר חוטימסק.
בניו:
- הרב יוסף יחזקאל נולד בשנת תרט"ו, שימש ברבנות אחריו בעיירה נעוול.
- ר' יהושע אליהו.
נכדו הרב אברהם יעקב ניימרק בן ר' יהושע אליהו ניימרק (נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו), היה רב בפרען, ליטא ולאחר מכן חבר הרבנות בתל אביב. הוציא לאור סדרת ספרים בשם אשל אברהם על בבלי וירושלמי.