הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:הנחה/מצוות בטלות לעתיד לבוא"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת|}} | {{בעבודה מתמשכת|}} | ||
| − | הסוגיה במסכת נידה דנה בנוגע לבגד שהתערב בו דבר אסור ואבד עד שאי אפשר למוצאו, ומביאה הגמרא | + | ==מקורה בדברי חז"ל== |
| + | הסוגיה במסכת נידה דנה בנוגע לבגד שהתערב בו דבר אסור ואבד עד שאי אפשר למוצאו, ומביאה הגמרא מחלוקת בין רב יוחנן לרב ינאי האם הותרה לבישת בגד זה למת כשטעם המתירים היא משום שסוברים שמצוות בטלות לעתיד לבוא. וזה לשונה:{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.|מרכאות=כן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} | ||
| + | כשיטת רב יוחנן פסקו הרמב"ם.... | ||
| + | |||
| + | ==מצוות בטלות לעתיד לבוא== | ||
שיטתו זו של רבי יוחנן עומדת על פניו בסתירה למבואר בירושלמי{{הערה|1=[/www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm מגילה פרק א הלכה ה].}}: "ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל.. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל..[שנאמר] (חבקוק ג) הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". והרמב"ם הביא דין זה להלכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=21&perek=2&halocha=18&hilite= סוף הלכות מגילה].}}:"(וכ)הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם". | שיטתו זו של רבי יוחנן עומדת על פניו בסתירה למבואר בירושלמי{{הערה|1=[/www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm מגילה פרק א הלכה ה].}}: "ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל.. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל..[שנאמר] (חבקוק ג) הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". והרמב"ם הביא דין זה להלכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=21&perek=2&halocha=18&hilite= סוף הלכות מגילה].}}:"(וכ)הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם". | ||
| − | + | האחרונים העירו ששיטתו זו של רב יוחנן סותרת לכאורה לדעתו המובאת במסכת סנהדרין כי המקור ל[[תחיית המתים]] מהתורה הוא מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". ש[[אהרן הכהן]] עתיד לקום לתחייה ויקבל [[תרומה|תרומות]] ו[[מעשר]]ות. | |
כמו כן עוררו, ששיטה זו עומדת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל ש"התורה היא נצחית ולא תהיה מוחלפת". | כמו כן עוררו, ששיטה זו עומדת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל ש"התורה היא נצחית ולא תהיה מוחלפת". | ||
| − | התוספות{{הערה|דיבור המתחיל אמר רב יוסף.}} על מסכת נידה | + | התוספות{{הערה|דיבור המתחיל אמר רב יוסף.}} על מסכת נידה מפרשים שלדעת רב יוחנן אכן מצוות בטלות לעתיד לאחרי תחיית המתים, אמנם הרשב"א חולק ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת, אמנם לאחרי התחייה כל המצוות יהיו בתוקפם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}}. וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}} |
*שבת קנ"א שנים שאין בהם חפץ (ראה רמב"ן ורש"י שם) | *שבת קנ"א שנים שאין בהם חפץ (ראה רמב"ן ורש"י שם) | ||
*רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט. | *רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט. | ||
| − | + | ||
| − | |||
*סדרי טהרה לנידה שם. (הובא בהערה בקונטרס נ"ב) | *סדרי טהרה לנידה שם. (הובא בהערה בקונטרס נ"ב) | ||
*יערות דבש חלק ב דף נ"א (הובא בשדי חמ"ד הנ"ל). | *יערות דבש חלק ב דף נ"א (הובא בשדי חמ"ד הנ"ל). | ||
| − | |||
| − | היעב"ץ מוכיח שזמן ביטול המצוות יהי בתחיית המתים, שהרי בכמה מסוגיות הש"ס מוכיח שגם לאחרי ביאת המשיח יקיימו מצוות. כמו לדוגמה: מחששו של רבן יוחנן בן זכאי שאסר אכילת [[חדש]] בזמן הגלות כל יום [[ט"ז בניסן]] מחשש שיטעו מצד ההרגל בעת שיבנה בית המקדש. מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח ובניין המקדש יחולו כל חובת המצוות.{{הערה|הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א.}}כשיטה זו כתב גם אדמו"ר הזקן במכתבו המודפס | + | ===זמן הביטול=== |
| + | היעב"ץ מוכיח שזמן ביטול המצוות יהי בתחיית המתים, שהרי בכמה מסוגיות הש"ס מוכיח שגם לאחרי ביאת המשיח יקיימו מצוות. כמו לדוגמה: מחששו של רבן יוחנן בן זכאי שאסר אכילת [[חדש]] בזמן הגלות כל יום [[ט"ז בניסן]] מחשש שיטעו מצד ההרגל בעת שיבנה בית המקדש. מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח ובניין המקדש יחולו כל חובת המצוות.{{הערה|הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א.}}כשיטה זו כתב גם אדמו"ר הזקן במכתבו המודפס בספר התניא.{{הערה|אגרת הקודש סימן כו.}}{{הערה|וכך כתב גם בנחלת בנימין שם.}} יש מבארים (בכוונתם ליישב קושיית רש"י במסכת סנהדרין המקשה "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא ושתייה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=17&format=text ברכות יז, א].}} ואיך יתנו תרומות ומעשרות?) כי זמן תחיית אהרן תהיה בתחילת ימות המשיח לפני תחיית המתים של כל ישראל, ובזמן זה עדיין ישמרו וקיימו כל המצוות כולם.{{הערה|הרב יעקב עטטלינגר, ערוך לנר, סנהדרין דף צ, א.}} ועל פי שיטה זו יש שרצו ליישב הסתירה בין שיטתו זו של רב יוחנן לשיטתו במסכת סנהדרין.{{הערה|שדי חמ"ד מערכת מ' סעיף ריח.}} | ||
משטחיות לשון הרמב"ן על התורה משמע שתקופה זו תהיה בימות המשיח עליה אמרו חז"ל{{הערה|שבת קנא,ב.}}: "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב, א), אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". | משטחיות לשון הרמב"ן על התורה משמע שתקופה זו תהיה בימות המשיח עליה אמרו חז"ל{{הערה|שבת קנא,ב.}}: "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב, א), אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". | ||
| − | ==משמעות הביטול== | + | ===משמעות הביטול=== |
| + | יש שרצו לומר שגם לדעה שמצוות בטלים לעתיד רק מצוות לא תעשה יבטלו, אולם מצוות עשה קיימים לעד. ונימוקו הוא שמכיוון שלעתיד יתקיים היעוד של "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ"{{הערה|זכריה יג, ב.}} ממילא יתבטלו הקליפות, ושוב לא יהיה צורך במצות לא תעשה ורק מצות עשה. בכך מיישבים הם את הסתירה בדברי רב יוחנן שלעתיד יתנו תרומות לאהרן הכהן.{{הערה|ספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44992&st=&pgnum=166&hilite= נחלת בנימין מצווה ס]. וכן כתב בשער החצר דף לא.}} אולם רבו החולקים על שיטה זו השדי חמד מציין כי התוספות חולקים על דעה זו ועוד רבים מן האחרונים. | ||
| + | |||
| + | *יש להוסיף גם עפי ביאור כאןhttp://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=98 | ||
| + | |||
| + | ביטול הציווי אולם המצוות עצמם קיימים - שיחת נ"ב, ראה רמב"ן דברים ל, ו | ||
==ביאורי החסידות== | ==ביאורי החסידות== | ||
*[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/26.htm תניא אגרה"ק סימן כו קמה, א.] | *[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/26.htm תניא אגרה"ק סימן כו קמה, א.] | ||
| שורה 31: | שורה 39: | ||
* [[עתיד חזיר לטהר]] | * [[עתיד חזיר לטהר]] | ||
* [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] | * [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * הרב חיים חזקיהו מדיני - '''דברי חכמים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43671&st=&pgnum=79 אות נ"ג], '''שדי חמד כללים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14145&st=&pgnum=306 מערכת מ אות ריח], שו"ת '''אור לי'''.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1643&st=&pgnum=297 השמטות דף קמד,ג] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־17:11, 16 באוגוסט 2016
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
תוכן עניינים
מקורה בדברי חז"ל
הסוגיה במסכת נידה דנה בנוגע לבגד שהתערב בו דבר אסור ואבד עד שאי אפשר למוצאו, ומביאה הגמרא מחלוקת בין רב יוחנן לרב ינאי האם הותרה לבישת בגד זה למת כשטעם המתירים היא משום שסוברים שמצוות בטלות לעתיד לבוא. וזה לשונה:
תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.
כשיטת רב יוחנן פסקו הרמב"ם....
מצוות בטלות לעתיד לבוא
שיטתו זו של רבי יוחנן עומדת על פניו בסתירה למבואר בירושלמי[1]: "ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל.. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל..[שנאמר] (חבקוק ג) הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". והרמב"ם הביא דין זה להלכה[2]:"(וכ)הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם".
האחרונים העירו ששיטתו זו של רב יוחנן סותרת לכאורה לדעתו המובאת במסכת סנהדרין כי המקור לתחיית המתים מהתורה הוא מהפסוק[3]: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". שאהרן הכהן עתיד לקום לתחייה ויקבל תרומות ומעשרות.
כמו כן עוררו, ששיטה זו עומדת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל ש"התורה היא נצחית ולא תהיה מוחלפת".
התוספות[4] על מסכת נידה מפרשים שלדעת רב יוחנן אכן מצוות בטלות לעתיד לאחרי תחיית המתים, אמנם הרשב"א חולק ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת, אמנם לאחרי התחייה כל המצוות יהיו בתוקפם[5]. וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.[6]
- שבת קנ"א שנים שאין בהם חפץ (ראה רמב"ן ורש"י שם)
- רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט.
- סדרי טהרה לנידה שם. (הובא בהערה בקונטרס נ"ב)
- יערות דבש חלק ב דף נ"א (הובא בשדי חמ"ד הנ"ל).
זמן הביטול
היעב"ץ מוכיח שזמן ביטול המצוות יהי בתחיית המתים, שהרי בכמה מסוגיות הש"ס מוכיח שגם לאחרי ביאת המשיח יקיימו מצוות. כמו לדוגמה: מחששו של רבן יוחנן בן זכאי שאסר אכילת חדש בזמן הגלות כל יום ט"ז בניסן מחשש שיטעו מצד ההרגל בעת שיבנה בית המקדש. מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח ובניין המקדש יחולו כל חובת המצוות.[7]כשיטה זו כתב גם אדמו"ר הזקן במכתבו המודפס בספר התניא.[8][9] יש מבארים (בכוונתם ליישב קושיית רש"י במסכת סנהדרין המקשה "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא ושתייה"[10] ואיך יתנו תרומות ומעשרות?) כי זמן תחיית אהרן תהיה בתחילת ימות המשיח לפני תחיית המתים של כל ישראל, ובזמן זה עדיין ישמרו וקיימו כל המצוות כולם.[11] ועל פי שיטה זו יש שרצו ליישב הסתירה בין שיטתו זו של רב יוחנן לשיטתו במסכת סנהדרין.[12]
משטחיות לשון הרמב"ן על התורה משמע שתקופה זו תהיה בימות המשיח עליה אמרו חז"ל[13]: "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב, א), אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה".
משמעות הביטול
יש שרצו לומר שגם לדעה שמצוות בטלים לעתיד רק מצוות לא תעשה יבטלו, אולם מצוות עשה קיימים לעד. ונימוקו הוא שמכיוון שלעתיד יתקיים היעוד של "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ"[14] ממילא יתבטלו הקליפות, ושוב לא יהיה צורך במצות לא תעשה ורק מצות עשה. בכך מיישבים הם את הסתירה בדברי רב יוחנן שלעתיד יתנו תרומות לאהרן הכהן.[15] אולם רבו החולקים על שיטה זו השדי חמד מציין כי התוספות חולקים על דעה זו ועוד רבים מן האחרונים.
- יש להוסיף גם עפי ביאור כאןhttp://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=98
ביטול הציווי אולם המצוות עצמם קיימים - שיחת נ"ב, ראה רמב"ן דברים ל, ו
ביאורי החסידות
- תניא אגרה"ק סימן כו קמה, א.
- תער"ב חלק א פרק קצג
- קונטרס שמח"ת תשנ"ב
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב חיים חזקיהו מדיני - דברי חכמים אות נ"ג, שדי חמד כללים מערכת מ אות ריח, שו"ת אור לי.השמטות דף קמד,ג
הערות שוליים
- ↑ [/www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm מגילה פרק א הלכה ה].
- ↑ סוף הלכות מגילה.
- ↑ קרח יח, כח.
- ↑ דיבור המתחיל אמר רב יוסף.
- ↑ חידושי הרשב"א נידה סא, א.
- ↑ ראה ספר ברך את אברהם לר' אברהם פאלג'י.
- ↑ הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א.
- ↑ אגרת הקודש סימן כו.
- ↑ וכך כתב גם בנחלת בנימין שם.
- ↑ ברכות יז, א.
- ↑ הרב יעקב עטטלינגר, ערוך לנר, סנהדרין דף צ, א.
- ↑ שדי חמ"ד מערכת מ' סעיף ריח.
- ↑ שבת קנא,ב.
- ↑ זכריה יג, ב.
- ↑ ספר נחלת בנימין מצווה ס. וכן כתב בשער החצר דף לא.
