שמואל צבי הירש ליסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אוקראינה " ב־"אוקראינה ") |
מ (החלפת טקסט – " נגלה" ב־" נגלה ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בבחרותו נשלח ר' שמואל צבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים הארדישץ]]. בהארדישץ למד אצל הרב [[אברהם מזעמבין]] [לנדא]. | בבחרותו נשלח ר' שמואל צבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים הארדישץ]]. בהארדישץ למד אצל הרב [[אברהם מזעמבין]] [לנדא]. | ||
בשנת תר"ס החל ללמוד ב[[ליובאוויטש]] עצמה בצלו של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]. במשך שמונה שנים למד בליובאוויטש, כשבשנים אלה שקד על לימוד נגלה וחסידות בהתמדה רבה. ר' שמואל צבי היה בקי בכל ארבעת חלקי שולחן ערוך והוסמך לרבנות על ידי גאונים ידועים מהתקופה ההיא. מלבד זאת ידע בעל פה מספר סדרי משניות. | בשנת תר"ס החל ללמוד ב[[ליובאוויטש]] עצמה בצלו של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]. במשך שמונה שנים למד בליובאוויטש, כשבשנים אלה שקד על לימוד [[נגלה]] וחסידות בהתמדה רבה. ר' שמואל צבי היה בקי בכל ארבעת חלקי שולחן ערוך והוסמך לרבנות על ידי גאונים ידועים מהתקופה ההיא. מלבד זאת ידע בעל פה מספר סדרי משניות. | ||
בעת שנקרא להתייצב לשירות בצבא הצאר, נכנס ל'[[יחידות]]' וביקש מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ברכה ועצה כדי להיפטר משירות הצבאי. [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לו כי שבועיים לפני יום התייצבותו, יקשור שתיים מאצבעותיו זו לזו ואת הקשר יתיר רק ביום ההתייצבות. | בעת שנקרא להתייצב לשירות בצבא הצאר, נכנס ל'[[יחידות]]' וביקש מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ברכה ועצה כדי להיפטר משירות הצבאי. [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לו כי שבועיים לפני יום התייצבותו, יקשור שתיים מאצבעותיו זו לזו ואת הקשר יתיר רק ביום ההתייצבות. | ||
גרסה מ־23:05, 24 באוגוסט 2016
הרב שמואל צבי הירש ליסון נולד בעיר וייערכניפרובסק שבאוקראינה בשנת תרמ"ב בערך. אביו, הרב אברהם ליסון, היה נין של אחד מחבריו של הבעל שם טוב מהתקופה שלפני התגלותו. ר' אברהם התקרב לחסידות חב"ד לאחר נישואיו עם בתו של הרב אברהם יצחק קוץ, מחסידיו המובהקים של אדמו"ר הצמח צדק.
בבחרותו נשלח ר' שמואל צבי ללמוד בישיבת תומכי תמימים הארדישץ. בהארדישץ למד אצל הרב אברהם מזעמבין [לנדא].
בשנת תר"ס החל ללמוד בליובאוויטש עצמה בצלו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב. במשך שמונה שנים למד בליובאוויטש, כשבשנים אלה שקד על לימוד נגלה וחסידות בהתמדה רבה. ר' שמואל צבי היה בקי בכל ארבעת חלקי שולחן ערוך והוסמך לרבנות על ידי גאונים ידועים מהתקופה ההיא. מלבד זאת ידע בעל פה מספר סדרי משניות.
בעת שנקרא להתייצב לשירות בצבא הצאר, נכנס ל'יחידות' וביקש מאדמו"ר הרש"ב ברכה ועצה כדי להיפטר משירות הצבאי. אדמו"ר הרש"ב הורה לו כי שבועיים לפני יום התייצבותו, יקשור שתיים מאצבעותיו זו לזו ואת הקשר יתיר רק ביום ההתייצבות.
ר' שמואל צבי עשה כהוראת הרבי ורופאי הצבא החליטו כי יש לו בעיה רפואית בידו ובשל כך הוא אינו כשיר לשירות בצבא הצאר.
כאשר חזר לליובאוויטש הורה לו אדמו"ר הרש"ב לקשור שוב את שתי האצבעות במשך שבועיים וכך האצבעות יחזרו למקומן. ר' שמואל צבי מילא אחר הוראת הרבי והנס אכן קרה - האצבעות הבריאו לחלוטין.
משפיע בפונוביז'
עוד בטרם חתונתו נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לפונוביז' שבליטא. הוא קיבל הוראה מפורשת להתחתן עם בת העיירה, להמשיך ולהתגורר בעיירה ובה להפיץ את תורת החסידות.
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע ר' שמואל צבי ליסון למדינות אירופה בכדי לאסוף כסף לישיבה ששכנה בפוניבז' בה רוב התלמידים היו מקהילות ליובאוויטש בכל רחבי ליטא. בין השאר הגיע גם לפריז שם ייסד "חדר" בעידודו ובסיועו של הרב זלמן שניאורסון. במקביל לגיוס הכספים שימש גם כמלמד דרדקי.
עקב מאורעות ליל הבדולח הוא נאלץ לעזוב את צרפת ולשוב הביתה לפוניבז'. הוא נסע דרך אטוואצק שם שהה באותם ימים כ"ק אדמו"ר הריי"צ וזכה להיכנס ל'יחידות'. היה זה ביקורו האחרון אצל הרבי שכן חודשים מספר לאחר מכן פרצה מלחמה העותם השניה.
בראש חודש אלול תש"א, רוכזו יהודי פוניבז' בשדה תעופה קטן בסמוך לעיר, וכולם חוסלו ביריות.. רק בודדים מהם נותרו לפליטה.
משפחתו
- בנו ר' אברהם ליסון, מתגורר בכפר חב"ד.