הקדוש ברוך הוא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הקדוש ברוך הוא " ב־"הקדוש ברוך הוא ") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==בתורת הקבלה והחסידות== | ==בתורת הקבלה והחסידות== | ||
בתורת הקבלה המושג [[הקדוש ברוך הוא]] (ובארמית) מתייחס | בתורת הקבלה המושג [[הקדוש ברוך הוא]] (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע [[זעיר אנפין]], במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה [[הקדוש ברוך הוא]] שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים [[בי"ע]], אך בחסידות{{הערה|יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'}} מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת ה[[שכינה]] שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - ל[[עצמות ומהות]], שכן '''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו. | ||
המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על [[הקב"ה]] צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו. | המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על [[הקב"ה]] צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
גרסה מ־15:55, 10 באוגוסט 2016
הקדוש ברוך הוא הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא למעלה מכל השגה, שכן תיבת קדוש בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא יתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.
בתורת הקבלה והחסידות
בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע זעיר אנפין, במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים בי"ע, אך בחסידות[1] מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת השכינה שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - לעצמות ומהות, שכן עַצְמוּת וּמַהוּת הוא כינוי בו נתכנה בספרי הקבלה ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מכל יכולת תפיסה אנושית בהסתייגות מלאה גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו.
המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על הקב"ה צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.
הערות שוליים
- ↑ יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'