קורניץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה " ב־"מלחמת העולם השניה ") |
מ (החלפת טקסט – "פולין " ב־"פולין ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קורניץ''' (Kuraniec) היא [[עיירה]] סמוכה ל[[סמרגון]] במרחק כמאה קילומטר ממינסק. בתחילה הייתה חלק מפולין, ובחלוקת פולין השנייה נעשתה לחלק מהאימפרייה הסובייטית וחלק מגליל וילנה ומחוז וילייקה. לאחר [[מלחמת העולם השניה]] בהסכם ריגה צורפה חזרה לפולין. ב-1939 נכנסה לברית המועצות כחלק מבלארוס. ב[[מלחמת העולם השניה]] נכבשה על ידי הגרמנים. כיום היא חלק מ[[רוסיה הלבנה]] (בלארוס) ובפלך מינסק .{{הערת שוליים|לא להחליף עם עיירה יהודית אחרת בשם קורניץ (Kurzeniec) בדרום מזרח פולין ליד קרקוב.}} | '''קורניץ''' (Kuraniec) היא [[עיירה]] סמוכה ל[[סמרגון]] במרחק כמאה קילומטר ממינסק. בתחילה הייתה חלק מפולין, ובחלוקת [[פולין]] השנייה נעשתה לחלק מהאימפרייה הסובייטית וחלק מגליל וילנה ומחוז וילייקה. לאחר [[מלחמת העולם השניה]] בהסכם ריגה צורפה חזרה לפולין. ב-1939 נכנסה לברית המועצות כחלק מבלארוס. ב[[מלחמת העולם השניה]] נכבשה על ידי הגרמנים. כיום היא חלק מ[[רוסיה הלבנה]] (בלארוס) ובפלך מינסק .{{הערת שוליים|לא להחליף עם עיירה יהודית אחרת בשם קורניץ (Kurzeniec) בדרום מזרח [[פולין]] ליד קרקוב.}} | ||
עד [[מלחמת העולם השניה]] היו רוב תושבי '''קורניץ''' יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי [[אדמו"ר הזקן]], הוותה את רוב האוכלוסיה היהודית בעיירה. | עד [[מלחמת העולם השניה]] היו רוב תושבי '''קורניץ''' יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי [[אדמו"ר הזקן]], הוותה את רוב האוכלוסיה היהודית בעיירה. | ||
גרסה מ־05:46, 25 ביולי 2016
קורניץ (Kuraniec) היא עיירה סמוכה לסמרגון במרחק כמאה קילומטר ממינסק. בתחילה הייתה חלק מפולין, ובחלוקת פולין השנייה נעשתה לחלק מהאימפרייה הסובייטית וחלק מגליל וילנה ומחוז וילייקה. לאחר מלחמת העולם השניה בהסכם ריגה צורפה חזרה לפולין. ב-1939 נכנסה לברית המועצות כחלק מבלארוס. במלחמת העולם השניה נכבשה על ידי הגרמנים. כיום היא חלק מרוסיה הלבנה (בלארוס) ובפלך מינסק .[1]
עד מלחמת העולם השניה היו רוב תושבי קורניץ יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי אדמו"ר הזקן, הוותה את רוב האוכלוסיה היהודית בעיירה.
היסטוריה
את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא (אביו של הרב יעקב לנדא). כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא. לפני מלחמת העולם השניה התגוררו בקורניץ כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב"ד.
מלחמת העולם השניה
ביום רביעי, כ"ז באלול בשנת תש"ב, יהודי קורניץ התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילא את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך. מכל יהודי קורניץ נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט.
ביקורי הרביים
בזכות מייסד הקהילה הרב זלמן קורניצער, ביקרו בעיירה אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
רבני קורניץ
במשך שנים רבות כיהנו בקורניץ רבנים חב"דיים, ביניהם הרב מרדכי זיסקינד (כונה "זישקא") מחשובי חסידי חב"ד. את מקומו מילא חתנו הרב משה יהודה לייב לנדא. כאשר נפטר, מילא את מקומו בנו הרב יעקב לנדא. בהמשך עזב הרב לנדא את משרתו במקומו מונה הגאון רבי שלמה אליהו אושפאל.
| עיירות בליטא | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
לקריאה נוספת
- מגילת קורניץ, תשט"ז.