נפש אלוקית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עצמותו " ב־"עצמותו ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נפש אלוקית''' היא הנפש הקדושה שיש בכל [[יהודי]] הקשורה | '''נפש אלוקית''' היא הנפש הקדושה שיש בכל [[יהודי]] הקשורה ב[[הקב"ה]] באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם ה[[נפש הבהמית]] הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, ועבודתו של היהודי בעולם הזה היא להשליט את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית. | ||
לנפש האלוקית יש [[עשר ספירות]] שהם בבחינת קדושה, שענין [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של הנפש האלוקית הוא השכלה והתבוננות באלוקות, וענין ה[[מידות]] הנפש האלוקית הוא לאהוב את ה' ולירא ממנו, ולחפוץ לעשות מצוותיו. מלבד עשר הספירות יש לנפש האלוקית שלושה לבושים, שבהם מתלבשת הנפש בגוף, ועל ידיה מתקשרת בה' על ידי תורה ומצוות. | לנפש האלוקית יש [[עשר ספירות]] שהם בבחינת קדושה, שענין [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של הנפש האלוקית הוא השכלה והתבוננות באלוקות, וענין ה[[מידות]] הנפש האלוקית הוא לאהוב את ה' ולירא ממנו, ולחפוץ לעשות מצוותיו. מלבד עשר הספירות יש לנפש האלוקית שלושה לבושים, שבהם מתלבשת הנפש בגוף, ועל ידיה מתקשרת בה' על ידי תורה ומצוות. | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
הנפש האלוקית הינה, כלשונו של ספר ה[[תניא]], חלק אלוקה ממעל ממש. כלומר, שכביכול יש בכל יהודי חלק ממש מן הקב"ה. וענין זה אין לו ציור גשמי ח"ו, שהרי הקב"ה לא [[גוף]] ואינו נגבל בגדרי הגוף, אלא מובן ששורשו של הנפש האלוקית היא | הנפש האלוקית הינה, כלשונו של ספר ה[[תניא]], חלק אלוקה ממעל ממש. כלומר, שכביכול יש בכל יהודי חלק ממש מן הקב"ה. וענין זה אין לו ציור גשמי ח"ו, שהרי [[הקב"ה]] לא [[גוף]] ואינו נגבל בגדרי הגוף, אלא מובן ששורשו של הנפש האלוקית היא ב[[הקב"ה]] ממש. מן המשלים המובאים לבאר ענין ז הוא האמור בנפש האלוקית בבריאת אדם "ויפח באפיו נשמת חיים", שכביכול [[הקב"ה]] נפח באדם את [[נשמה]] זו. ומבואר כי "מאן דנפח מתוכיה נפח", שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח. וכך נשמת האדם שנמשכה בו בבחינת "ויפח באפיו" נמשך כביכול מפנימיותו ו[[עצמותו]] של הקב"ה. | ||
עוד מבואר בענין זה כי [[נשמה|נשמות]] ישראל עלו במחשבה, שכתוב "בני בכורי ישראל", וכמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל אדם מישראל נמשכה מחכמתו יתברך, שהיא בבחינת "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]". | עוד מבואר בענין זה כי [[נשמה|נשמות]] ישראל עלו במחשבה, שכתוב "בני בכורי ישראל", וכמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל אדם מישראל נמשכה מחכמתו יתברך, שהיא בבחינת "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]". | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
לנפש האלוקית יש שלושה לבושים: [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], על ידי שלושה לבושים אלו שורה הנפש האלוקית בגוף. ולבושים אלו הם המחשבה הדיבור והמעשה ב[[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצוות התורה]]. שכאשר האדם משיג במחשבתו את כל מה שיכול להשיג ב[[פרד"ס]] התורה, ועוסק בדיבורו בפירוש תרי"ג המצוות והלכותיהם, ומקיים בגופו את כל המצוות המעשיות, שענינים אלו נהיים לבוש לנפש האלוקית. | לנפש האלוקית יש שלושה לבושים: [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], על ידי שלושה לבושים אלו שורה הנפש האלוקית בגוף. ולבושים אלו הם המחשבה הדיבור והמעשה ב[[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצוות התורה]]. שכאשר האדם משיג במחשבתו את כל מה שיכול להשיג ב[[פרד"ס]] התורה, ועוסק בדיבורו בפירוש תרי"ג המצוות והלכותיהם, ומקיים בגופו את כל המצוות המעשיות, שענינים אלו נהיים לבוש לנפש האלוקית. | ||
אף כי שלושת לבושים אלו נקראים בשם לבושים החיצוניים ביחס לפנימיות הנפש האלוקית, שהם ספירות חב"ד והמידות שלה, הרי שמעלתם גבוהה לאין ערוך מן הכוחות הפנימיים של הנפש האלוקית. שבמקום שבו אתה מוצא את גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא את ענוונותו, שצמצם הקב"ה את רצונו וחכמתו בתרי"ג מצוות התורה ובהילכותיהם ובצירופי [[אותיות]]התנ"ך, שעל ידי זה תתלבש הנפש בכל עשר כוחותיה בשלשה לבושים אלו. | אף כי שלושת לבושים אלו נקראים בשם לבושים החיצוניים ביחס לפנימיות הנפש האלוקית, שהם ספירות חב"ד והמידות שלה, הרי שמעלתם גבוהה לאין ערוך מן הכוחות הפנימיים של הנפש האלוקית. שבמקום שבו אתה מוצא את גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא את ענוונותו, שצמצם [[הקב"ה]] את רצונו וחכמתו בתרי"ג מצוות התורה ובהילכותיהם ובצירופי [[אותיות]]התנ"ך, שעל ידי זה תתלבש הנפש בכל עשר כוחותיה בשלשה לבושים אלו. | ||
==דרגות הנפש== | ==דרגות הנפש== |
גרסה מ־05:41, 22 ביולי 2016
נפש אלוקית היא הנפש הקדושה שיש בכל יהודי הקשורה בהקב"ה באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם הנפש הבהמית הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, ועבודתו של היהודי בעולם הזה היא להשליט את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית.
לנפש האלוקית יש עשר ספירות שהם בבחינת קדושה, שענין חב"ד של הנפש האלוקית הוא השכלה והתבוננות באלוקות, וענין המידות הנפש האלוקית הוא לאהוב את ה' ולירא ממנו, ולחפוץ לעשות מצוותיו. מלבד עשר הספירות יש לנפש האלוקית שלושה לבושים, שבהם מתלבשת הנפש בגוף, ועל ידיה מתקשרת בה' על ידי תורה ומצוות.
הנפש האלוקית שורה בגוף במוח ובחלל הימני של הלב.
ענינה
הנפש האלוקית הינה, כלשונו של ספר התניא, חלק אלוקה ממעל ממש. כלומר, שכביכול יש בכל יהודי חלק ממש מן הקב"ה. וענין זה אין לו ציור גשמי ח"ו, שהרי הקב"ה לא גוף ואינו נגבל בגדרי הגוף, אלא מובן ששורשו של הנפש האלוקית היא בהקב"ה ממש. מן המשלים המובאים לבאר ענין ז הוא האמור בנפש האלוקית בבריאת אדם "ויפח באפיו נשמת חיים", שכביכול הקב"ה נפח באדם את נשמה זו. ומבואר כי "מאן דנפח מתוכיה נפח", שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח. וכך נשמת האדם שנמשכה בו בבחינת "ויפח באפיו" נמשך כביכול מפנימיותו ועצמותו של הקב"ה.
עוד מבואר בענין זה כי נשמות ישראל עלו במחשבה, שכתוב "בני בכורי ישראל", וכמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל אדם מישראל נמשכה מחכמתו יתברך, שהיא בבחינת "חכים ולא בחכמה ידיעא".
ומבואר, שאף שיש חילוקי מדרגות רבים בין הנשמות, שיש נשמות שהם בבחינת ראש ויש נשמות שהם בבחינת עקביים, הרי שכולם נמשכים מן מהותם בחכמה עילאה, שבה שורה אור אין סוף ממש. וכמשל לכך הוא הבן הנמשך ממוח האב, שאף ציפורני רגליו נתהוו מטיפה זו ממש.
עשר ספירותיה
לנפש האלוקית ישנם עשר ספירות בהם היא מתלבשת. עשר הספירות של הנפש האלוקית נחלקות מעשר הספירות של הנפש הבהמית, שהם בבחינת קדושה. שענין ספירות חב"ד של הנפש האלוקית הוא להשכיל ולהתבונן באלוקות, וענין המידות של הנפש האלוקית הוא אהבת ה' ויראתו, והרצון לעשות מצוותיו.
ענינם של הספירות של הנפש האלוקית מבואר בפרק ג' של ספר התניא. כפי המבואר שם, ענין כח המשכיל שיש בנפש האלוקית הוא ספירת החכמה שהיא נקראת "כח מה". וכאשר הוא משכיל דבר מן הכח אל הפועל, זהו ספירת הבינה של הנפש אלוקית. וספירות החכמה והבינה נקראות בשם אב ואם, שהם המולידות את המידות.
לבושיה
לנפש האלוקית יש שלושה לבושים: מחשבה דיבור ומעשה, על ידי שלושה לבושים אלו שורה הנפש האלוקית בגוף. ולבושים אלו הם המחשבה הדיבור והמעשה בתרי"ג מצוות התורה. שכאשר האדם משיג במחשבתו את כל מה שיכול להשיג בפרד"ס התורה, ועוסק בדיבורו בפירוש תרי"ג המצוות והלכותיהם, ומקיים בגופו את כל המצוות המעשיות, שענינים אלו נהיים לבוש לנפש האלוקית.
אף כי שלושת לבושים אלו נקראים בשם לבושים החיצוניים ביחס לפנימיות הנפש האלוקית, שהם ספירות חב"ד והמידות שלה, הרי שמעלתם גבוהה לאין ערוך מן הכוחות הפנימיים של הנפש האלוקית. שבמקום שבו אתה מוצא את גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא את ענוונותו, שצמצם הקב"ה את רצונו וחכמתו בתרי"ג מצוות התורה ובהילכותיהם ובצירופי אותיותהתנ"ך, שעל ידי זה תתלבש הנפש בכל עשר כוחותיה בשלשה לבושים אלו.
דרגות הנפש
בנפש האלוקית חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור נרנח"י). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות הפנימיים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים.
כוחות פנימיים
- נפש היא הדרגה הנמוכה בנשמה. דרגה זו מתלבשת בגוף להחיות אותו. נפש היא כנגד ה"א אחרונה של שם הוי"ה (ספירת המלכות).
- רוח היא הדרגה השניה בדרגות הנשמה. דרגה זו שוכנת בלב, וענינה הוא המדות, אהבה ויראה וכדומה. דרגה זו של הנשמה היא כנגד אות וא"ו של שם הוי"ה. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל בהמה שיש לה רק נפש.
- נשמה היא הדרגה השלישית בדרגות הנשמות, והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן פנימי. דרגה זו שוכנת במוח. דרגה זו היא כנגד ה"א ראשונה של שם הוי"ה (ספירת הבינה).
בנוסף לזה ה"נשמה" היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.
כוחות מקיפים
כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים.
- חיה היא הדרגה הרביעית בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן פנימי אלא היא בבחינת מקיף. מקיף זה נקרא בשם מקיף הקרוב. דרגה זו היא כנגד אות יו"ד של שם הוי"ה (וספירת החכמה).
- יחידה היא הדרגה הגלויה העליונה ביותר בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן פנימי אלא היא בבחינת מקיף, ובפרטות, מקיף זה נקרא בשם מקיף הרחוק. דרגה זו היא כנגד קוצו של יו"ד של שם הוי"ה (כתר.