שיחה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)

במבוא לכרך י"ב עמודים 16-18נמצא ביאור בדרך אפשר לסיבה שהרבי ביקש להוציא את כרכי האיגרות קודש. נקודת הענין: כמו שאדה"ז הוציא תניא - כל התשובות לכל השאלות -, עקב מיעוט הזמן ליחידות פרטית עם כל אחד, כך גם הרבי ציוה להוציא איגרות שבהם התשובות לשאלות.

כמדומני שזה הוגה ע"י אד"ש, וכדאי להעתיק.

להדגיש שהרבי יזם את הסידרה, ובכרך העשירי בירר למה לא עושים חגיגה גדולה, ובאמת נעשתה אז חגיגה.

יש לציין שבסדרת הליקוטי שיחות נדפסו גם מכתבים שאינם תורניים כגון: ענייני חינוך , רפואה ועוד רבים.

בכרך כ' יש גם מפתח כללי.

זה לא הוגה ע"י הרבי אבל בהחלט הרבי ידע מכל הנכתב שם. ראה "עבודת הקודש" של בערל לוין. --חיים נהר (שיחה) 16:13, 13 יולי 2007 (EDT)

סליחה, בטעות שיחזרתי את השינוי. תוקן. --חיים נהר (שיחה) 20:01, 12 אוגוסט 2007 (EDT)

---

התחלתי להכניס חומר, אבל לא הסתדר לי, אבל חייבים להכניס עוד פרטים, לפני מה שסימפסון מספר, יש לך אינפורמציה לא נכונה בקשר לאיגרות. אתם כתבתם "תרומה גדולה נתקבלה מאוסף הועד להפצת שיחות, ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים." והוא מספר "בחורף תשמ"ז פנה אלי הרה"ח ר' זלמן חאנין, מנהל וועד להפצת שיחות, ושאל אם יוכל לקבל העתקים מאגרותיו של הרבי, על מנת להדפיסם בהוספות ללקוטי שיחות" שמישהו יטפל בזה. [לינק לכתבה]http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3031

חסר פה על האגרות באנגלית, גם של האוצר (חמישה ככרים אני חושב) וגם של ניסן מיענדל.

איך נבחרו האגרות

הרבי פתח בעצמו כל מכתב ששלחו אליו, ולאחר שהרבי כתב את המענה לכל אחד, העביר למזכיר שלום מענדל סימפסון חלק מהמענות לתקתוק. לאחר שסיים לתקתק, העביר לרבי את המכתבים המוכנים, והרבי היה עובר, מוסיף ומתקן, ופעמים רבות העביר לו שוב את המכתב לתקתוק חוזר, וכאשר המכתב היה מוכן הרבי חתם עליו.

את המכתבים שהרבי הכתיב למזכירים הרב משה לייב רודשטיין והרב ניסן מינדל, הם היו מתקתקים, ואחר-כך עבר הרבי על המכתבים. פעמים רבות הוסיף הרבי בכתב-ידו הק' על המכתב המתוקתק, וכאשר היו הוספות גדולות, היו מתקתקים את המכתב מחדש, ושוב מעבירים לרבי לחתימה.

בדרך כלל המכתבים תוקתקו בשלושה העתקים, כאשר המכתב המקורי והעתקו מועברים לרבי. המקורי על מנת לשלוח לנמען, וההעתק על מנת להעבירו לארכיון המכתבים של הרבי. במקרים בהם הוסיף הרבי בכתב ידו הק' על המכתב, דאג הרבי לציין את אותן הוספות גם בההעתק שנשמר לארכיון המזכירות. בתום התיקונים, מסר הרבי את שני ההעתקים - האחד לשלוח לנמען, והשני להעביר לארכיון הרבי. ההעתק השלישי, שבו לא נכנסו התיקונים וההוספות של הרבי, נשאר במזכירות.

את הארכיון של הרבי מאז השנים הראשונות זכה לנהל המזכיר שלום מענדל סימפסון . במסגרת עבודתו, לאחר שהמכתבים היו נשלחים מהרבי, היה מעביר עותק אחד לארכיון, והשקיע עבודה רבה בסידור הארכיון.

בחורף תשמ"ז ר' זלמן חאנין, מנהל וועד להפצת שיחות, ושאל אם יוכל לקבל העתקים מאגרותיו של הרבי, על מנת להדפיסם בהוספות ללקוטי שיחות. עד אז השתמשו חברי הועד באוספים פרטיים, אבל כנראה שאלה אזלו, ומכיוון שכבר היה נהוג להכניס בהוספות ללקוטי שיחות מכתבים השייכים לפרשת השבוע, שאל הרב חאנין אם יוכל לקבל מכתבים מארכיון הרבי.

אמרתי לו שאין לי רשות להוציא מכתבים מהארכיון, אבל אשאל על כך את הרבי. תשובתו של הרבי הייתה: אדרבא, אם יש משהו בארכיון, תראה לי במה מדובר. הלכתי לארכיון והוצאתי תיק אחד לדוגמא. היה זה תיק המכתבים של שנת תשי"ח. כאשר הבאתי את התיק לרבי, הרבי היה שבע רצון מהסדר שנשמר בארכיון, ומאחר וראה כי יש מספיק חומר לסדרת ספרים, הורה להעביר את החומר להרה"ח ר' שלום דובער לוין, מי שעסק עד אז בהוצאת סדרת אגרות הקודש של רבותינו נשיאינו, על מנת שיתחיל להדפיס את סדרת האגרות של הרבי (בתחילה ערך לבדו את הסדרה, ומאז תשנ"ב צירף אותך לעבודת העריכה).

האם היו הוראות מיוחדות מהרבי, בקשר למכתבים שאפשר למסור לדפוס?

כן. לפני מסירת המכתבים לעורכי סדרת האגרות, הורה לי הרבי שלא למסור לפירסום מכתבים בעניינים פרטיים, וגם אלה שאינם עוסקים בדברים פרטיים - לוודא במאה אחוז שפירסום המכתב לא יפגע בכבודו של אף אחד. הרבי הורה לי לקחת לעבודה זו עוד אנשים בעלי סוד, על מנת שהעבודה תתקדם במהירות האפשרית.

עברנו על המכתבים שבארכיון, ומיינו אותם לפי הוראות שקיבלתי מהרבי. כאשר הצטברה חבילה מסודרת, העברתי את המכתבים לעיונו של הרבי, ולאחר שהרבי אישר את פרסומם, הם הועברו לידי עורך הסדרה.

עם הזמן הצטברה אצלי חבילת מכתבים שהסתפקתי לגביהם האם למסור לפרסום או לא. הכנסתי את החבילה לרבי, ושאלתי מה לעשות עם מכתבים אלו. תשובתו של הרבי הייתה: שב ואל תעשה עדיף. אם יש לך ספק - אל תדפיס. זה היה למעשה הקו לפיו נדפסו האגרות, ובסופו של דבר, למרות שבמהלך השנים נדפסו בסדרת אגרות הקודש יותר מעשר אלף מכתבים של הרבי, הרי יש ריבוי מכתבים שלא נדפסו.

הרבי מאוד מיהר בהוצאת הסדרה. בכל פעם שהכנסתי חבילת מכתבים, הודה הרבי על הזריזות, ושאל מתי אכניס את חבילת המכתבים הבאה?

האם היו ביטויים מיוחדים מהרבי לאחר שנדפסו כרכי אגרות הקודש?

כן. פעם שאל אותי הרבי "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? אמרתי ששמעתי מבני, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פררשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, אני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בתורתו של הרבי בכלל, ובאגרות קודש בפרט, רואים את ה"אנא נפשי כתבית יהבית", איך שהרבי הכניס בזה את כל עצמותו. לאחר ג' תמוז, קיבלו אגרות הקודש משמעות עמוקה של קשר נפלא בין הרבי לאנשי הדור, וזוהי אחת הדרכים שבאמצעותן ממשיך הרבי להורות ולברך את כל הפונים אליו.

עד עתה נדפסו כ"ח כרכים בסדרת אגרות הקודש - הכוללים את האגרות שכתב הרבה עד שנת תשל"ה - אולם כולם בשפת האידיש ובלשון הקודש. ידוע הרי שהרבי כתב גם אלפי מכתבים בשפה האנגלית. מדוע לא מדפיסים אותם בסדרת האגרות קודש?

כאשר התחלנו להדפיס את סדרת האגרות, חשבתי על הרעיון להוציא את אלפי המכתבים שכתב הרבי בשפה האנגלית, כסדרה נפרדת. מכתבים אלו נמצאים בארכיון הרבי. העליתי את הרעיון לפני הרבי, והרבי הורה להתחיל למיין את האגרות. כך עשינו, ובעזרת ה' הם יודפסו בסדרה נפרדת.

לפני פתיחת אגרות קודש - להפוך את ענייני החול לחולין על טהרת הקודש

בשיחת קודש פרשת במדבר ה'תשמ"ט (המקור שהביא להתערוררות של החסידים לכתוב באגרות קודש, כמובא בגוף הערך), הערה 98:

ולהעיר שמצד גודל הזהירות שצריך להיות בספרי קודש - אולי כדאי להמנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול. עד כאן לשונו של הרבי.

הנה הרבי כתב בפירוש "ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול" ולכן אם בכל זאת יש צורך לשאול בעניני חול, הרי העצה היעוצה לזה - להפוך את עניני החול לחולין על טהרת הקודש, על ידי שמגלים בהם את התכלית שזה לשם שמים ובכל דרכיך דעהו, ואז זה כבר לא חול, אלא קודש או חולין על טהרת הקודש.