נחום טוביה מפירטין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
מ (החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו") |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
בצעירותו היה '[[יושב]]' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ו[[דא"ח]] למד מר' [[זלמן ריבלין]] מ[[שקלוב]]; [[נישואין|נשא]] את בתו של ה[[חסיד]] ר' [[שלמה פריידעס]] והתמנה למשרת רבנות בעיירה פיראטין. | בצעירותו היה '[[יושב]]' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ו[[דא"ח]] למד מר' [[זלמן ריבלין]] מ[[שקלוב]]; [[נישואין|נשא]] את בתו של ה[[חסיד]] ר' [[שלמה פריידעס]] והתמנה למשרת רבנות בעיירה פיראטין. | ||
הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[[ספר בית רבי]] חלק ג' פ"י.}}, ולאחר | הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[[ספר בית רבי]] חלק ג' פ"י.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מ[[קאפוסט]] ולאחר מכן לאחיינו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]. | ||
כאשר היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה מרוצה ממסכתות אלו{{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}. | כאשר היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה מרוצה ממסכתות אלו{{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}. |
גרסה מ־01:55, 23 בספטמבר 2016
הגאון החסיד הרב מנחם נחום טוביה מפיראטין (ידוע בשם רנ"ט) היה חסיד וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק.
בצעירותו היה 'יושב' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ודא"ח למד מר' זלמן ריבלין משקלוב; נשא את בתו של החסיד ר' שלמה פריידעס והתמנה למשרת רבנות בעיירה פיראטין.
הי' מקושר גדול לאדמו"ר הצמח צדק[1], ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו, רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט ולאחר מכן לאחיינו רבי שלמה זלמן שניאורסון.
כאשר היה מגיע לליובאוויטש היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי רבותינו נשיאנו ומבארם, וכן מדרושי עצמו[2]. הוא הכין ורשם 'מסכתות' בתורת החסידות, מסכת אצילות, מסכת א"ק וכו'. אך אדמו"ר הרש"ב לא היה מרוצה ממסכתות אלו[3].
בסוף ימיו נתמנה לרב ומו"צ בעיירה רציצא; בסוף תרכ"ח נחלה מאד ונלקח לקייב להתרפאות[4]; ובט"ו כסלו תרכ"ט נפטר ושם נטמן.
לקריאה נוספת
- למעלה מעשרה טפחים, דיקיונו של רנ"ט, בתוך סיפורי התגלות חסידיים, פישל שניאורסון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ספר בית רבי חלק ג' פ"י.
- ↑ מאמר מרנ"ט.
- ↑ ראה בספר השיחות תש"ה (עמ' 15)
- ↑ ראה ב'המליץ' מכ' תמוז תר"מ