בית הכנסת בית אריה (לוד): הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת "
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ")
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 1: שורה 1:
'''בית הכנסת בית אריה''' הוא בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד ב[[לוד]], והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].
'''בית הכנסת בית אריה''' הוא [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד ב[[לוד]], והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שורה 8: שורה 8:
רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה.
רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה.


ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את בית הכנסת כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה.
ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה.


לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב [[אברהם פרשן]] לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת.
לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב [[אברהם פרשן]] לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת.


העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' [[יוסף בלוי]], בשיתוף ועד בית הכנסת הרב [[ברוך שיף]] הרב [[יעקב מינסקי]] והרב יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א ניסן תשל"ז.
העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' [[יוסף בלוי]], בשיתוף ועד [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך שיף]] הרב [[יעקב מינסקי]] והרב יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א ניסן תשל"ז.


בחורף של שנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, וב[[חודש תמוז]] של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת [[תשל"ט]].
בחורף של שנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, וב[[חודש תמוז]] של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת [[תשל"ט]].
שורה 20: שורה 20:


==מבנה בית הכנסת==
==מבנה בית הכנסת==
בית הכנסת דומה בתבניתו ל[[בית הכנסת 'בית יצחק']] ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את בית הכנסת בצורה מיטבית לפי הצרכים.
בית הכנסת דומה בתבניתו ל[[בית הכנסת 'בית יצחק']] ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את [[בית הכנסת]] בצורה מיטבית לפי הצרכים.


בקומה הראשונה של בית הכנסת, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת.
בקומה הראשונה של בית הכנסת, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת.
14,699

עריכות