איסור הוראה בשיכרות: הבדלים בין גרסאות בדף

למרות שלפי פשטות קריאת הפסוק מדובר רק באזהרת אהרן ובניו הכהנים, הספרא דורש כי בעצם מדובר לא רק על כהן אלא אפילו לאינו כהן שמורה הוראות בישראל. אם כן, מפרשני המקרא והמדרש הסבירו כי הקדוש ברוך הוא בחר בביטוי הנוכחי בגלל שנהוג בישראל לדרוש הוראה מפי הכהן<ref>פירוש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38233&st=&pgnum=34 "עזרת כהנים" לספרא דף לד]. פירוש ה[[ש"ך]] לפרשת שמיני</ref>. ובלשון הסברת ה[[רלב"ג]]; {{ציטוטון|'''וּלְהוֹרֹת'''.. זה לכהן באזהרה לפי מה שנתבאר בזה המקום, וישראל אינו באזהרה, לפי שזה הדין יותר ראוי בכהן כי השגגה תהיה בהוראתו תזיק יותר לפי שהוא משותף לכל ישראל בענין ההוראה כענין שנאמר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב.."{{הערה|דברים לג י}} ו.."כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט.. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"{{הערה|דברים יז ח}} ואין הענין כן בישראל המורה הוראות{{הערה|פירוש הרלב"ג לספר [[ויקרא]], פרק י פסוק}}.}}

לפי פרשנות המקרא, סיבת האיסור לכהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור הוא כי היין מבלבל לכל אדם את דעתו הצלול ולא יוכל להבחין בדקדוק הלכתי. אולם ה[[אדמו"ר האמצעי]] מרחיב את הדיבור בביאורו כי למען הבחנה בין טמא לטהור דרוש כל אדם לחכמה צלולה ודעה מיושבת -דברים שמקורם ב[[ספירה (קבלה)#חכמה|ספירת החכמה]], ו{{מונחון|"שורש הקבלי"|כלומר ה"ספירה" שממנה בא דבר או איש מסויים}} של כהן הוא מ[[ספירה (קבלה)#חסד|ספירת החסד]] -שמושרשת בספירת החכמה. לכן, לפי האדמו"ר, התורה דורשת מהכהן להורות בהלכותיה. ואילו [[יין]] מושרש ב[[ספירה (קבלה)#בינה|בינה]] -שממנה מסתעפת אש ודין קשה. ומחמת ההתנגדיות של שני ספירות הללו, הקדוש ברוך הוא אסר לכהן להורות בתורה כשהוא תחת השפעה של יין המשכר.<ref>מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "קונטרוסים", עמוד 546</ref>