חיים מוולוז'ין – הבדלי גרסאות

שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן "
שורה 8: שורה 8:


== הקשר לרבותינו נשיאינו ==
== הקשר לרבותינו נשיאינו ==
הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} התבטא עליו [[הרבי]] כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]].}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}
הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} התבטא עליו [[הרבי]] כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]].}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי ריי"צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך כמובן לכת הראשונה.


אחרי פטירת [[הגר"א]] כשנתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}
אחרי פטירת [[הגר"א]] כשנתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}
שורה 15: שורה 15:


רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]].  
רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]].  
יש מהליטאים הטוענים שרבי חיים חיבר את ספרו 'נפש החיים' בכדי שיהיה תחליף לספר התניא ולא יצטרכו לפתוח את התניא, אך אין ביסוס גמור לשמועה זו.


גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}
גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}