ספירת היסוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הגוף " ב־"הגוף ")
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
{{ספירות}}
{{ספירות}}


[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירת היסוד]]

גרסה מ־12:11, 15 באוגוסט 2016

המונח "יסוד" מפנה לכאן. לערך העוסק ביסוד המזבח, ראו יסוד המזבח.

ספירת היסוד היא הספירת האחרונה מבין ששת ספירות המידות, והתשיעית מבין עשרת הספירות. ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת המלכות.

ענינה

ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין ששת המידות וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, יורדות ההשפעות של המידות אל ספירת המלכות, שהיא כבר היציאה החוצה בפועל.

בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות.

עבודתו של יוסף הצדיק היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".

בפתח אליהו נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".

ספירת היסוד היא המשך לקו האמצעי והיא המשך לספירת הדעת ולספירת התפארת.

אצל האדם

גם אצל האדם עניינה של ספירת היסוד הוא השפעה והמשכה מהאדם אל זולתו, והיא המאפשרת לו לצמצם את עצמו במטרה להסביר לזולתו[1].

כמ-כן, גם באברי הגוף "מלכות - פה" (פתח אליהו), כמו הפה, שכל עניינו הוא בשביל הזולת, כך גם בחינת היסוד, כל עניינה הוא בשביל להשפיע ולהמשיך לזולת.

אביון

"אביון" הוא כינוי לספירת היסוד שבז"א, אבל רק כשהוא בגלות בהתלבשות בשרי עכו"ם, הם הקליפות וסט"א.

התלבשות ספירת היסוד ב"שרים", היא כדי להחיותם, ואופן חיותם הוא בחיצוניות דחיצוניות.

והביאור בזה; רצון העליון בחינת אור אין סוף ב"ה הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות, אלא שהחיות נמשכת אל הנבראים על ידי צמצומים רבים ועצומים, וישנם גם נבראים המקבלים חיותם על ידי הקליפות וסט"א בהסתר פנים, שאינם חשים ואינם יודעים שחיותם הוא מה' עושה שמים וארץ, ואילו הקליפות עצמם נקראים - "שרים" המשפיעים חיות לעולם החומרי.

החיות המצומצמת הנמשכת בקליפות ומושפעיהם היא מחיצוניות הרצון העליון - בחינת אחוריים, והקליפות הטמאות לגמרי - המנגדים ממש להוי', מקבלים חיותם מחיצוניות דחיצוניות של הקדושה.

אף על פי שהקליפות הן תועבת ה' אשר שנא, מכל מקום הוא מחיה אותם (בחיות מצומצמת כנ"ל), כי "כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה", כי גם בהם משתמש ה' לצורך הקדושה.

כמובן, שהחיות האלקית הנמשכת להחיות את הקליפות, מלבד שהיא עצמה מחיצוניות הקדושה, הנה, היא גם מחיה את הקליפות בחיצוניות - בדרך מקיף, שאינה מלובשת בתוכם ממש, והיא שם בבחינת גלות וזרות, ולזאת ספירת היסוד שהיא הספירה המשפיעה את החיות הזאת, נקראת בשם אביון.

הערות שוליים

  1. ראה סידור עם דא"ח שער הסוכות.