הקהל (שיחה | תרומות)
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "הגוף " ב־"הגוף "
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|left|thumb|180px|הרבי לובש גרטל]]
[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|left|thumb|180px|הרבי לובש גרטל]]
[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''', '''גאַרטעֵל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של הגוף לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].
ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''', '''גאַרטעֵל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].


== מקור המנהג==
== מקור המנהג==
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:


'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של הגוף לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי בגד נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שתי חלקי הגוף באמצעות האבנט.
'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי בגד נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שתי חלקי ה[[גוף]] באמצעות האבנט.


'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.  
'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.  
שורה 20: שורה 20:
הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.
הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.


תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת הגוף בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב הגוף סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.
תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.


לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין הסרטוק, ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.
לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין הסרטוק, ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.