ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 18: שורה 18:
}}
}}


'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנצרת עילית''' הינה [[ישיבה גדולה]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נצרת עילית]] . הישיבה מונה כשישים [[תמימים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ה}}.
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנצרת עילית''' הינה [[ישיבה גדולה]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נצרת עילית]] . הישיבה מונה כשישים [[תמימים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ה}}.


==מענות הרבי להקמת הישיבה==
==מענות הרבי להקמת הישיבה==

גרסה מ־00:08, 16 ביולי 2016

חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית
[[קובץ:|250px]]
סיום הרמב"ם בישיבה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשס"ד
מיקום נצרת עילית
מייסד הרב דוד נחשון
ראש הישיבה הרב מנחם מענדל נחשון
משגיח ראשי הרב שלמה חיים עזאגווי
מנהל גשמי מנהל כללי הרב ליאור מנור,הרב מנחם גנדל
מספר תלמידים כשישים תמימים
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנצרת עילית הינה ישיבה גדולה נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נצרת עילית . הישיבה מונה כשישים תמימים[1].

מענות הרבי להקמת הישיבה

על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.

לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנצרת עילית והרבי הנהן בראשו לאות הן.

עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.

מכון סמיכה

לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.

התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.

ישיבה גדולה

תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו תמימים בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.

הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.

צוות הישיבה

  • ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.
  • הרב שלמה חיים עזאגווי - משגיח ראשי.
  • הרב שניאור זלמן שארף - משגיח.
  • הרב אורן סיבוני - משגיח.
שיעור א'
שיעור ב'
  • משפיע - הרב לוי יצחק אליאס.
  • ר"מ - הרב שמואל מקמל.
שיעור ג'

הנהלה גשמית

  • מנהל גשמי הרב מנחם גנדל.
  • חבר וועד ההנהלה ומוועד המייסדים, הרב משה זלמנוב.

ראו גם


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. נכון לשנת תשע"ה