לוחות הברית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ז"ל" ב־"")
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 7: שורה 7:
במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק]]ים, כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]].{{ש}}
במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק]]ים, כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]].{{ש}}
במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון עור פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}}
במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון עור פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}}
כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות<REF>באבות פ"ה מ"ו.</REF>.
כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות<REF>באבות פ"ה מ"ו.}}.


ב[[י"ז בתמוז]] שנת ב'תמ"ח ירד משה מן ההר, וכשראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-חודש אלול חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.
ב[[י"ז בתמוז]] שנת ב'תמ"ח ירד משה מן ההר, וכשראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-חודש אלול חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.
שורה 15: שורה 15:
== צורת הלוחות ==
== צורת הלוחות ==
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]
בשנת [[תשמ"א]]<REF>ב[[שבת]] פרשת תשא.</REF> דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח"ל.
בשנת [[תשמ"א]]<REF>ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח"ל.


מקור דברי הרבי, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה. יתירה מזו, בגמרא<REF>[[בבא בתרא]] דף יד, א.</REF> נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית. מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם.
מקור דברי הרבי, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה. יתירה מזו, בגמרא<REF>[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית. מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם.


מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.  
מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.  
שורה 38: שורה 38:
לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג [[אומות העולם]]":  
לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג [[אומות העולם]]":  


{{ציטוטון|בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה <REF>בבא בתרא יד, א.</REF>, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה}}.  
{{ציטוטון|בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה <REF>בבא בתרא יד, א.}}, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה}}.  


בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות:  
בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות:  


{{ציטוטון|כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא [[הקב"ה]] בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני [[קדושה]]. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא <REF>[[זבחים]] פח, א.</REF>. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל ה[[ארון]], באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום}}
{{ציטוטון|כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא [[הקב"ה]] בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני [[קדושה]]. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא <REF>[[זבחים]] פח, א.}}. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל ה[[ארון]], באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום}}


בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]] <REF>[[בבא בתרא]] יד, א.</REF>:  
בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]] <REF>[[בבא בתרא]] יד, א.}}:  


{{ציטוטון|[[ארון הברית|ארון]] שעשה [[משה]] [[אמה|אמתיים]] וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי}}.
{{ציטוטון|[[ארון הברית|ארון]] שעשה [[משה]] [[אמה|אמתיים]] וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי}}.
שורה 136: שורה 136:
*הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א: וודאי שתעשה כפי האמת - מרובע!".
*הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א: וודאי שתעשה כפי האמת - מרובע!".


רבנים נוספים קבעו באופן חד משמעי "לעשות מרובע", והם: הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א, ראש ישיבת תורה אור. רבי יששכר-דוב גולדשטיין אב"ד קהילת חוג חתם סופר, בנוגע לחדשות, "ולשנות.. רק בדרכי שלום". הגאון רבי [[שלמה זלמן אויערבך]] : "בוודאי, וידוע שהיה מרובע!.. זו האמת.. והעיגול בא מהגויים".<REF>מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]</REF>
רבנים נוספים קבעו באופן חד משמעי "לעשות מרובע", והם: הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א, ראש ישיבת תורה אור. רבי יששכר-דוב גולדשטיין אב"ד קהילת חוג חתם סופר, בנוגע לחדשות, "ולשנות.. רק בדרכי שלום". הגאון רבי [[שלמה זלמן אויערבך]] : "בוודאי, וידוע שהיה מרובע!.. זו האמת.. והעיגול בא מהגויים".<REF>מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}


גם רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בעל ה"קהילות יעקב" נשאל על הדבר, והשיב ש[[הרבי]] צודק ובבית מדרשו שינו את הלוחות למרובעות.<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]</ref>
גם רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בעל ה"קהילות יעקב" נשאל על הדבר, והשיב ש[[הרבי]] צודק ובבית מדרשו שינו את הלוחות למרובעות.<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]</ref>

גרסה מ־23:14, 2 בפברואר 2016

לוחות הברית שהוגהו על ידי הרבי לשער הירחון שיחות לנוער

לוחות הברית, הם לוחות אבן בגודל אמה על אמה ברוחב אמה, עליהם חקוק עשרת הדיברות.

קבלת הלוחות מה'

" חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:

בלוחות עצמן - הראשונות מעשה אלקים, השניות
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
פסל לך.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
המכתב - חרות על הלוחות שכדרשת רז"ל עירובין (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.
במעלת בני ישראל - בלוחות הראשונות צדיקים, כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, בשניות בעלי תשובה.
במעלת משה - במתן תורה ניתן למשה אלף אורות במתנה, ובחטא העגל ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק בשבת נותנים לו כדאיתא בפרי עץ חיים). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן הלכות מדרש אגדות כו', כפלים לתושיה כדאיתא בנדרים (כב. ב), וקירון עור פני משה.

"

היום יום, י"ז בתמוז

כשעלה משה למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשותשגיאת ציטוט: חסר תג </ref> סוגר בשביל תג <ref>

קישורים חיצוניים

הערות שוליים