אפרים שמחה מבישינקוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף אפרים שמחה מבינשקוביץ ל־אפרים שמחה מבישינקוביץ': טעות בשם העיר) |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בגלותו נדבק מעט ב[[חסיד]]ים, וכשחזר מגלותו אמר לגיסיו שהיה עליהם תחילה לבדוק מהות החסידים, ועל זה נפתלגו, והוא ואשתו נסעו ל[[פולצק]], שם פתחה אשתו מכולת, והוא למד [[חסידות]] ונהג במנהגי החסידות. ולאחר שנתיים נסעו ל[[אדמו"ר הזקן]]. | בגלותו נדבק מעט ב[[חסיד]]ים, וכשחזר מגלותו אמר לגיסיו שהיה עליהם תחילה לבדוק מהות החסידים, ועל זה נפתלגו, והוא ואשתו נסעו ל[[פולצק]], שם פתחה אשתו מכולת, והוא למד [[חסידות]] ונהג במנהגי החסידות. ולאחר שנתיים נסעו ל[[אדמו"ר הזקן]]. | ||
עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, אדמו"ר הזקן ברכם בילדים והם נסעו ל[[בישינקוביץ']], שם נולדו להם שלושה ילדים. | עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, [[אדמו"ר הזקן]] ברכם בילדים והם נסעו ל[[בישינקוביץ']], שם נולדו להם שלושה ילדים. | ||
ב[[תקמ"ח]] נסע ל[[ליאזנא]] וב[[תק"נ]] נבחר למלאות מקומו של ר' [[מאיר זלמן מינוביטש]] כ[[חוזר]] ו[[משפיע]]. עד [[תקס"א]] שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ו[[משפיע]] לחסידי [[שקלוב]] ואת מקומו כחוזר מילא ר' [[חיים שלום מקרופקא]]. | ב[[תקמ"ח]] נסע ל[[ליאזנא]] וב[[תק"נ]] נבחר למלאות מקומו של ר' [[מאיר זלמן מינוביטש]] כ[[חוזר]] ו[[משפיע]]. עד [[תקס"א]] שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ו[[משפיע]] לחסידי [[שקלוב]] ואת מקומו כחוזר מילא ר' [[חיים שלום מקרופקא]]. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה מ־09:49, 17 ביוני 2016
הרב החסיד אפרים שמחה מבישינקוביץ' נולד בעיר סמילא לאביו הגאון רבי שמואל אריה אשר, גאון ומתנגד תקיף לחסידות, ולאשתו בזיווג שלישי.
האב השפיע גם על הבן, ואפרים הפך למתנגד חריף לחסידות.
בגיל 10 התייתם מאימו ובגיל 18 נפטר אביו, וכיוון שאיש מאחיו החורגים לא דאג לו לכן נסע לויטבסק לבן דודו ר' שלום הסופר. כשהגיע לשם ראה אשר בן דודו הוא מחסידי המגיד ממזריטש ומיד עזב את הבית ועבר לבית קרובו ר' זלמן ברוך המלמד שהיה מתנגד לחסידות.
באותו זמן השתדך עם בת הרב עזרא פייביש, וישב עימו בעיר דוברמיסול כארבע שנים. אחרי כן נסע עם שני גיסיו, ר' חיים ור' עזריאל חתני ר' עזרא לוילנא, שם ישב על התורה ועל העבודה.
בוילנא מצאו אברך, שהרשים אותם במאד, הוא למד איתם ושבה את ליבם בדרך לימודו, ונעתר להם ועבר איתם לעירם, ולמד איתם במשך שנים, ואז לבסוף אמר להם: "יליד העיר פולוצק אנוכי ושלמה בן רבי ירוחם ראש הישיבה שמי, והנני מקטני תלמידיו של המגיד מליאזנא, נשיא חסידי חב"ד. ואם חפצכם בחיים אמיתיים - לכו אליו".
הדבר נפל עליהם בסערה, ויעצו אחד לשני כי על המכשלה הגדולה שנפלו עם אחד מהחסידים, ר' עזריאל ור' חיים קיבלו סדר תשובה, והוא יצא לגלות.
בגלותו נדבק מעט בחסידים, וכשחזר מגלותו אמר לגיסיו שהיה עליהם תחילה לבדוק מהות החסידים, ועל זה נפתלגו, והוא ואשתו נסעו לפולצק, שם פתחה אשתו מכולת, והוא למד חסידות ונהג במנהגי החסידות. ולאחר שנתיים נסעו לאדמו"ר הזקן.
עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, אדמו"ר הזקן ברכם בילדים והם נסעו לבישינקוביץ', שם נולדו להם שלושה ילדים.
בתקמ"ח נסע לליאזנא ובתק"נ נבחר למלאות מקומו של ר' מאיר זלמן מינוביטש כחוזר ומשפיע. עד תקס"א שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ומשפיע לחסידי שקלוב ואת מקומו כחוזר מילא ר' חיים שלום מקרופקא.