ציפייה לגאולה

הצפייה לגאולה היא הכמיהה הקיימת אצל כל יהודי למימושה של הגאולה האמיתית והשלימה על ידי מלך המשיח, כמיהה זו היא תוצאה של אי הסכמה להימצאות בגלות, ובאה לידי ביטוי בבקשה ובתביעה לגאולה השזורה ונמצאת בכל שלב ורגע בחיים היהודיים.

סגולתה של הבקשה והצפייה היא הקלה בצרות הגלות וזירוז בואה של הגאולה האמיתית והשלימה.

מקורו

בהכרח הצפייה לגאולה וחשיבותה נאמרו על ידי האמוראים כמה מאמרים ודבריהם מובאים בתלמוד:

אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: ...צפית לישועה...?

— תלמוד בבלי מסכת שבת לא, א.

וכן אמרו על חשיבותה של הצפייה:

אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.

— תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.

הצפייה כחלק מעיקרי הדת

הרמב"ם מונה כאחד מיסוד הדת להאמין בביאת המשיח ולמרות ששאר היסודות אינם דברים התלויים ברגש הלב אלא בדעות ואמונה בנוגע לביאת המשיח כותב הרמב"ם:

וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.

— משנה תורה הלכות מלכים פרק יא הלכה א.

בין פרשני הרמב"ם קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הצפייה כפי שמופיעה ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לצפייה ברגש הלב ממש כי אם בטחון שיכול לבוא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות 'ואל יחשוב שיתאחר'). ויש שרוצים לפרש שהכוונה לרגש הלב ממש - כלומר, שאם הוא באמת מאמין שהגאולה צריכה לבוא עכשיו, הוא היה מחכה לה . ויש שרוצים לפרש שחיוב הצפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.

אופייה ושרשה

אופי הבקשה והצפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן אינו מסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא חוזר עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'". בתפילה עצמה הוא מבקש זאת כמה פעמים בכמה אופנים^{[דרוש מקור: אינו בלקו"ש חלק כ]} ובנוסח הבקשה הוא אומר "כי לישועתך קיוונו כל היום" - אין רגע ביום שהוא אינו מקווה ומצפה לישועה.

חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש את חורבן הגלות בכל רגע כידוע פתגם חז"ל "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו" (כביאור הרוגצאבי שחורבן הבית הוא דבר שנמשך, לא שחרב לפני שנים אלא כל רגע ורגע שאינו נבנה הרי זה ברגע זה חרב מחדש) כמו כן אינו חש ומבין שום מעלה בגלות והוא אינו מבין את הצורך שבו (משום שבידעו שהקב"ה הוא 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר ממילא אינו יכול לקבל שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות) וזה מביאו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"

הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתה שהיא אינה נטישה של הקב"ה אלא שעניינה להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של המגיד ממזריטש^{[דרוש מקור]} שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב ). לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו

מעלתה והשפעתה

העדר השאננות של בני ישראל מצרת הגלות פועל על אומות העולם בזמן הגלות שלא יהיו שאננים בראותם צרת ישראל בגלותם. (שכנבואת זכריה שניבא את דברי הקב"ה על הגלות "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים" שטענתו של הקב"ה על אומות העולם הוא לא רק על שהוסיפו בצרת הגלות אלא על עצם שאננותם ושורש ונתינת מקום לירידה זו היא בבני ישראל השאננים מירידת הגלות ואינם מרעישים על ביטולה.

הצפייה מקרבת הגאולה

"הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים" לפיכך רוצה הקב"ה שבני ישראל יבקשו את הגאולה, שעל אף שמצד מעשיהם ראויים בני ישראל לגאולה, רוצה הקב"ה שיהודי יבקש יתפלל ויתבע את בוא הגאולה, כדברי חז"ל במדרש:

..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.."

— מדרש תהילים (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב

ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ויתרון האור מתוך החושך. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי הקב"ה הוא "כל יכול" ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של הקב"ה שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.

ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", בזכות מה? - "כי לישועתך קיווינו כל היום" וכך פירש הרבי את דברי חכמים בתלמוד שהובאו לעיל "אנו למה מחכין? לקבל שכר" שהשכר הוא בזה גופא שמקרב את הגאולה.

הבקשה בתפילות

שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הבקשה לביאת המשיח תופסת מקום כה מרכזי ביהדות, עד שבכל הפרטים בחייו כיהודי היא מוזכרת בצורה מיוחדת במינה.

בתפילת שמונה עשרה

מתוך שלוש עשרה ברכות אותן קבעו אנשי כנסת הגדולה לתפילה שלוש פעמים בכל יום כצרכי הרבים העיקריים, מזכירים אנו בחמש ברכות את בקשת ודרישת הגאולה על ידי המלך המשיח:

"ראה נא.. וגאלנו מהרה למען שמך, כי א-ל גואל חזק אתה, ברוך אתה ה' גואל ישראל".

"תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו, ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל".

"השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחילה.. ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט, ברוך את ה' מלך אוהב צדקה ומשפט".

"ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דיברת, וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין, ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם, ברוך אתה ה' בונה ירושלים".

"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיוינו כל היום, ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה".

בברכת המזון

"רחם.. ועל מלכות בית דוד משיחך.. ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים, אמן".

"הרחמן הוא ישבור עול גלות מעל צווארנו, והוא יוליכנו קוממיות לארצנו".

"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".

"הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח.. מגדיל ישועות מלכות ועושה חסד למשיחו, לדוד ולזרעו עד עולם".

בשבת מוסיפים בברכת המזון: "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

בסוכות מוסיפים בברכת המזון: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".

במועדים

".. וזכרון משיח בן דוד עבדך".

"אבינו מלכנו הרם קרן משיחך".

"ועיננו תראינה מלכותך.. על ידי דוד משיח צדקך".

הרחמן דברית מילה

"הרחמן הוא ישלח לנו משיחו.. לבשר בשורות טובות וניחומים"

בברכת הנישואין

"מהרה ה' אלוקינו ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים" - תפילה המדברת על השמחה הגדולה בגאולה האמיתית והשלימה, דווקא בתוך שמחת הנישואין הפרטית.

ראו גם

• משיח
• גאולה
• חישוב הקץ
• ביטחון
• אמונה
• תפילה

קישורים חיצוניים

ספרים וקבצים

• הרבי לקוטי שיחות חלק כ"ח - חוקת (א) - דיוק הרמב"ם בחיוב הצפייה והבקשה לגאולה.
• ישראל יוסף ציפריס - בענין מחכה לביאתו קובץ דברי תורה (ברוקלין יא ניסן תשנ"ב).
• הרב אברהם הכהן ליפשיץ - החיוב דמחכה לביאתו קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה (תשנ"ב)
• שמואל שמואלי - כל מי שאינו מחכה לביאתו הוא כופר - קובץ פלפולים אהלי תורה (תשס"א)
• מנחם מענדל אסולין - הצפיה לגאולה בכל הזמנים - קובץ פלפולים אהלי תורה (תשס"א)
• הרב נחום שטרוקס - מחכה לביאתו - הערות וביאורים (תשנ"ח (ב))

מולטימדיה

• שיחה של הרבי - לתבוע מבורא עולם את הגאולה - באתר חב"ד אורג.
• שיחה של הרבי - אין הסבר לגלות רק לתבוע הגאולה ,
• שיחה של הרבי - הזכרת המשיח דורשת תפילה "מהרה יגלה" ,
• שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש ,
• שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה ,