רי"ף – הבדלי גרסאות
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ר׳ דוד בן זמרא (הרדב״ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | ר׳ דוד בן זמרא (הרדב״ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | ||
ר׳ יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל | ר׳ יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת חלום בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאוגיםאו כרי״ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ואת בריתי אקים את יצחק}}.המאירי קורא לו תמיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גדולי הפוסקים}}.רבי יוסף קארו חושב את הרי״ף כראשון בין שלשת מודי ההוראה שבית ישראל נשען עליהם ועל פיהם הוא מכריע את ההלכה בשולחן ערוך. באופן זה נמשכת השפעת ה רי״ף על פסק ההלכה עד ימינו אלה. | ||
אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||