שיחה:ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב

הקישור כאן מוביל למשהו לא ברור. במקום הניגון בעיבודו של אלאור וולנר, יש קישור לאיזה משהו מוזר. מי אמור לשנות את זה בבקשה??? תודה.

הסיפור שמתואר כאן אינו מדויק כמו שכתוב בספר השיחות

שינו את מה שהיה כתוב בעבר, כתבו לפי ההקדמה של ההופעה עם הפנסאים ושמחה פרידמן.

כך היה כתוב בערך בעבר.

ניגון זה הוא ניגון נ"ט בספר הניגונים חב"ד.

בתקופת נשיאותו של הרבי הרש"ב. בראשית הקיץ של שנת תרס"א. בי"ג סיוון תרס"א התקיימה חתונה של קרובי משפחה של הרבנית שטרנא שרה, אשת הרבי הרש"ב. חתונת ר' שלמה האָרענשטיין.

הרבי הרש"ב לא נסע לחתונה, ואף מהרבנית שטערנא שרה נבצר מלנסוע לחתונת קרוביה, ומפאת קרבתם המשפחתית לא יכלו להעדר לחלוטין מהחתונה ועל כן נשלח אליה בנם, אדמו"ר הריי"צ, כבא כחם וכנציג המשפחה. לאדמו"ר הריי"צ, כידוע, עוד קודם הנשיאות, היו תפקידים שונים לפעול בענייני הכלל, בנושאים שעומדים ברומו של עולם, וקשורים להרמת קרן הדת ולביטול גזירות שונות על היהודים. באותו פרק זמן בו התקיימה החתונה, היה אדמו"ר הריי"צ במסעו בענייני הכלל בשליחות אביו. בהזדמנות זו השתטח על הציון של הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב נ"ע, ומשם נסע אל החתונה הנ"ל. במסעות אלו, בדרך כלל, צירף הרבי הרש"ב את אחד מחשובי החסידים שילווה את הרבי הריי"צ במסעו. על פי בקשת אדמו"ר הרש"ב, נתלווה אליו לחתונה זו החסיד ר' אשר מניקולייב. במהלך שמחת החתונה, חבורת הכלי-זמר שמחו את הקהל בנגינתם. אחד מהניגונים אותו ניגנו היה ניגון דביקות יפיפה בעל שתי בבות (בתים), ששבה את ליבו של ר' אשר, ולהיותו בעל חוש בנגינה – תפס מיד את הניגון לאשורו.

לאחר מכן נסע ר' אשר לחסיד ר' אהרן חריטונוב שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון וכפי שאמרו החסידים "הוא עשה כנפיים לניגון".

וכשבא אח"כ ר' אשר לליובאוויטש למסור פ"ש מהחתונה אמר לו כ"ק אאמו"ר נ"ע שבטח יבא לנאות דשא בחו"ל (באותה תקופה הרבי הרש"ב שהה בעיירת מרפא) וכך היה, ובא ר' אשר לפורים תרס"א לחו"ל, וניגן את הניגון הנ"ל כפי שתיקנו וסידרו ושכללו

אדמו"ר הרש"ב אמר, שבניגון זה משתקף האבדון (די פאַרלוירענקייט) של חסיד מצד מעשיו, ותקוותו (זיין האָפען) על הרבי. 

כששמע זאת ר' אהרן חריטונוב (משה חריטונוב), מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה.

אדמו"ר הריי"צ אמר בשם אדמו"ר הרש"ב שאמר בשם אדמו"ר מהר"ש, שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר אדמו"ר הרש"ב שהוא מגלה חב"ד.

(ספר השיחות תש"ו, שיחות חג הפסח עמ' 34)

בהזדמנות נוספת אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: בניגון זה אפשר להתפלל היטב, אפשר להדיח היטב את הכלי (חומריות הגוף) עם דמעות חמות וזה מסייע לפתיחת הלב. – עד כאן לשונו הק'.

אדמו"ר הריי"צ התבטא אף הוא אודות הניגון של ר' אשר מניקולייב: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר מניקולייב) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. "ניגון שמגלה חב"ד" (לעומת ניגון שבא מחב"ד). "דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים.

הניגון של ר' אשר מניקולייב הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה"עשיה", שמגיע עד "לעילא", מעל כל העולמות". עד כאן דברי הרבי הריי"צ. אנונימוס - שיחה, 08:59, ט' באלול, ה'תשפ"ד 08:59, 12 בספטמבר 2024 (IDT)