ניגון ע"ז (אמנם כן): הבדלים בין גרסאות בדף
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מפי המשב"ק ר׳ [[חס"ד הלברשטם]]: | מפי המשב"ק ר׳ [[חס"ד הלברשטם]]: | ||
כשהיינו נוסעים במכונית, [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]. אהבה מאוד לשמוע קלטות של אברהם פריד. שיר אחד שהיה אהוב עליה במיוחד, הוא השיר הידוע בשם 'טאטעניו'. | כשהיינו נוסעים במכונית, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]. אהבה מאוד לשמוע קלטות של אברהם פריד. שיר אחד שהיה אהוב עליה במיוחד, הוא השיר הידוע בשם 'טאטעניו'. | ||
בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת הדלקת נרות, אפילו באי הבית הקרובים. בעדינותה מעולם לא ביקשה מהנוכחים לעזוב את החדר, אך בתבונתה חיכתה עד שיעשו זאת מעצמם. אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב ראש השנה תשמ"ו, בזמן הדלקת הנרות, ושמעה אותה מפזמת בדביקות רבה את השיר 'טאטעניו'. | בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת [[הדלקת נרות]], אפילו באי הבית הקרובים. בעדינותה מעולם לא ביקשה מהנוכחים לעזוב את החדר, אך בתבונתה חיכתה עד שיעשו זאת מעצמם. אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ו]], בזמן הדלקת הנרות, ושמעה אותה מפזמת בדביקות רבה את השיר 'טאטעניו'. | ||
===מילות השיר=== | ===מילות השיר=== | ||
גרסה מ־04:14, 29 בדצמבר 2014
ישנם ריבוי ניגונים לשבת ויום טוב המלאים רגש וספוגים מהתבוננות המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי חסידי חב"ד מידי שבת בשבתו.
כידוע, לא הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת להתוועדות רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל ניגונים אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.
ב- 770 ובקהילות חב"ד בעולם, נהוג לנגן ניגון זה בליל יום הכיפורים עם מילות הפיוט "אמנם כן, יצר סוכן, בנו בך להצדק, רב צדק ועננו סלחתי" וכו'.
ניגון זה הוא ניגון ע"ז בספר הניגונים.
שיר 'טאטעניו'
בתשמ"ג כתב ר' אברהם פריד מילים לניגון זה. השיר נקרא 'טאטעניו', והמילים באידיש. השיר מספר על האבה העצומה שיש לאבינו שבשמים לכל יהודי ואפילו שגורשנו משולחנו הוא עוד עתיד להביא אותנו כולם יחד לירושלים, ללא יוצא מן הכלל נהיה כולנו יחד עם אבותינו.
מפי המשב"ק ר׳ חס"ד הלברשטם:
כשהיינו נוסעים במכונית, הרבנית. אהבה מאוד לשמוע קלטות של אברהם פריד. שיר אחד שהיה אהוב עליה במיוחד, הוא השיר הידוע בשם 'טאטעניו'.
בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת הדלקת נרות, אפילו באי הבית הקרובים. בעדינותה מעולם לא ביקשה מהנוכחים לעזוב את החדר, אך בתבונתה חיכתה עד שיעשו זאת מעצמם. אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב ראש השנה תשמ"ו, בזמן הדלקת הנרות, ושמעה אותה מפזמת בדביקות רבה את השיר 'טאטעניו'.
מילות השיר
'א טאטע ביסטו גאר א געטרייער, דיין ליבשאפט צו אונז איז דאך אין לשער, און נאך מער פון דעם, זאגט דער הייליגער בעל שם, אז יעדער איד איז בא דיר א בן יחיד
געזעסן זיינען מיר אין איינעם בא דיין טיש, פארשיקט זיינען מיר אין גלות אין א וויסטעניש, קומען מיר, דיינע קינדערלאך, בעטן בא דיר:
אבינו אב הרחמן רחם עלינו, דיין בן יחיד בענקט נאך דיר, געוואלד, טאטעניו, אוי ווי ליכטיג, אוי ווי הייליג, ס'איז דאן געווען, ווי דערלעבט מען נאכאמאל דיר זעהן,
ותחזינה עינינו בשובך לציון, ווען וועט שוין אונזער גואל אנטאן זיין קרוין, בכל יום אחכה לו, מיר ווערן גאר נישט מיד, ברענג אונז משיח בן דוד.
און טאקע באלד וועלן אידן קומען אין בית מקדשך, ייעדן שבת און ראש חודש להשתחוות לפניך, ס'וועט זיין "ונגלה כבוד ה'", אלע וועלן דינען עם.
אבינו אב הרחמן...
מיט ליבשאפט וועסטו נעמען יעדן אידן פארן האנט, מיט ניסים עם צוריק פירן אין אונזער הייליג לאנד, א גאנצער פאלק, גרויס און קליין, קיינער וועט פארלארן גיין,
צוזאמען קומען וועלן מיר זיך ברידער לאנג צו שייד, מיט אהבת אחים אין ירושלים מיט שמחה און מיט פרייד, און וויסען וועט די וועלט גענוי, אז אין עוד מלבדו!
