משה גולדשמיד (חברון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''משה גולדשמיד''' הי"ד, נולד בשנת [[תרנ"ח]] בעיר יקטרינוסלב [דנייפרפטרובסק]. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד ל[[ליובאוויטש]], שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת [[תומכי תמימים]]. כשבגר הקים בית חסידי, התפרסם במעשי החסידות, ונחשב כ'[[עובד]]'.  
הרב '''משה גולדשמיד''' הי"ד, נולד בשנת [[תרנ"ח]] בעיר [[יקטרינוסלב]] [דנייפרפטרובסק]. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד ל[[ליובאוויטש]], שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].  
   
   
==בחברון==
==בחברון==
חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות לארץ הקודש. המשימה הלא קלה שנטל על עצמו הצליחה, ובשנת תרפ"ה עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו.  
חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרפ"ה]] עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו.  
   
   
הוא התיישב בחברון ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת [[חב"ד]] בחברון שבאותה תקופה היתה קטנה למדאי. מידי שבת בשבתו, בעת [[רעוא דרעוין]] השמיע בפני הקהל [[מאמר חסידות]]. בשנת תרפ"ו מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל [[אדמו"ר הריי"צ]].
הוא התיישב ב[[חברון]] ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת [[חב"ד]] בחברון שבאותה תקופה היתה קטנה למדאי.  
 
מידי [[שבת]] בעת [[רעוא דרעוין]] השמיע בפני הקהל [[מאמר חסידות]].  
 
בשנת [[תרפ"ו]] מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל [[אדמו"ר הריי"צ]].
   
   
במהלך ביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון ובירושלים. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד. ביום חמישי ט"ז מנחם אב נפרד מהרבי הריי"צ.  
במהלך ביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון וב[[ירושלים]]. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד.  
ב[[יום חמישי]] ט"ז [[מנחם אב]] נפרד מהרבי הריי"צ.  


==פרעות [[תרפ"ט]]==  
==פרעות [[תרפ"ט]]==  
שבת, י"ח מנחם אב. הפורעים שוברים את דלת בית משפחת גולדשמיד, מתפרצים פנימה, מתנפלים עליו; הרה"ח משה גולדשמיד מחזיק בידי ראש החבורה, נאבק עמו. הפורעים רוצחים אותו באכזריות זוועתית שקשה לתאר בכתב, ואת רעייתו ובתו פצעו באכזריות.
בשבת י"ח מנחם אב, הפורעים שברו את דלת בית משפחת גולדשמיד, התנפלו עליו ורצחו אותו. את רעייתו ובתו פצעו באכזריות.
   
   
לאחר שיצאה נשמתו אל בורא עולם, שקט השתרר בבית, ורעייתו מרת מינא ששכבה ללא נוע, חשבה כי הפורעים עזבו, לכן ניסתה לעמוד על רגליה בכדי לראות מה עוללו שליחי השטן והנה התכופף אליה ערבי ונעץ בתאוה אכזרית סכין בצלעותיה. מיד כאשר אחרון הפורעים עזב את הבית, נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש.
לאחר שיצאה נשמתו, שקט השתרר בבית, ורעייתו מרת מינא ששכבה ללא נוע, חשבה כי הפורעים עזבו, לכן ניסתה לעמוד על רגליה בכדי לראות מה עוללו שליחי השטן. אז התכופף אליה ערבי ונעץ בתאוה אכזרית סכין בצלעותיה. מיד כאשר אחרון הפורעים עזב את הבית, נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גולדשמיד משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גולדשמיד משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גולדשמיד משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גולדשמיד משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גולדשמיד משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גולדשמיד משה]]

גרסה מ־19:35, 22 באוקטובר 2008

הרב משה גולדשמיד הי"ד, נולד בשנת תרנ"ח בעיר יקטרינוסלב [דנייפרפטרובסק]. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד לליובאוויטש, שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

בחברון

חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות לארץ הקודש. בשנת תרפ"ה עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו.

הוא התיישב בחברון ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת חב"ד בחברון שבאותה תקופה היתה קטנה למדאי.

מידי שבת בעת רעוא דרעוין השמיע בפני הקהל מאמר חסידות.

בשנת תרפ"ו מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל אדמו"ר הריי"צ.

במהלך ביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון ובירושלים. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד. ביום חמישי ט"ז מנחם אב נפרד מהרבי הריי"צ.

פרעות תרפ"ט

בשבת י"ח מנחם אב, הפורעים שברו את דלת בית משפחת גולדשמיד, התנפלו עליו ורצחו אותו. את רעייתו ובתו פצעו באכזריות.

לאחר שיצאה נשמתו, שקט השתרר בבית, ורעייתו מרת מינא ששכבה ללא נוע, חשבה כי הפורעים עזבו, לכן ניסתה לעמוד על רגליה בכדי לראות מה עוללו שליחי השטן. אז התכופף אליה ערבי ונעץ בתאוה אכזרית סכין בצלעותיה. מיד כאשר אחרון הפורעים עזב את הבית, נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש.