31,392
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 11: | שורה 11: | ||
כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | ||
===כשוחט ובודק=== | |||
לאחר היציאה מרוסיה נותרה המשפחה בחוסר כל, ובעידוד זוגתו נסע לאירלנד עם קבוצה של חסידי חב"ד והוכשר כ[[שוחט ובודק]], וקיבל רשות לשחוט מאת גדולי רבני החסידים באותה תקופה הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. עיסוקו במלאכת השחיטה זכה לברכת ה', והוא נודע כמומחה ב'העמדת' הסכין וכירא שמים וכשחזר והתיישב ב[[פריז]] כל חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ביקשו לאכול דווקא משחיטתו והוא החל להתפרנס בכבוד. | לאחר היציאה מרוסיה נותרה המשפחה בחוסר כל, ובעידוד זוגתו נסע לאירלנד עם קבוצה של חסידי חב"ד והוכשר כ[[שוחט ובודק]], וקיבל רשות לשחוט מאת גדולי רבני החסידים באותה תקופה הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. עיסוקו במלאכת השחיטה זכה לברכת ה', והוא נודע כמומחה ב'העמדת' הסכין וכירא שמים וכשחזר והתיישב ב[[פריז]] כל חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ביקשו לאכול דווקא משחיטתו והוא החל להתפרנס בכבוד. | ||
במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד ב[[חיידר]] המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות. | במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד ב[[חיידר]] המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות. | ||
כאשר נכנס לרבי ל[[יחידות]], אמר לו הרבי "אנחנו הרי משפחה" (דרך סב סבו רבי מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן). וכאשר ביקשו הוא וזוגתו לעבור להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לילדיהם, הורה הרבי שהדבר יתאפשר רק לאחר שיצא לפנסיה מעבודה השחיטה, ואכן בשנת [[תשנ"ח]] עברו לקראון הייטס והתגוררו בשכונה עד לפטירתם. | ===שנותיו האחרונות=== | ||
כאשר נכנס לרבי ל[[יחידות]] בשנת [[תשל"ב]], אמר לו הרבי "אנחנו הרי משפחה" (דרך סב סבו רבי מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן). וכאשר ביקשו הוא וזוגתו לעבור להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לילדיהם, הורה הרבי שהדבר יתאפשר רק לאחר שיצא לפנסיה מעבודה השחיטה, ואכן בשנת [[תשנ"ח]] עברו לקראון הייטס והתגוררו בשכונה עד לפטירתם. | |||
ר' שמואל דוד נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשס"ג]], ורעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה. | ר' שמואל דוד נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשס"ג]], ורעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה. |
עריכות