שמואל מונקס

ר' שמואל מונקעס (מכונה גם שמואל קאליסקער) היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן. התגורר בעיירה קאליסק והיה ידוע כפיקח גדול ובעל חוש הומור. קרוי על שם אביו, נתאלמן בגיל צעיר, היה עני מרוד כל ימיו

דמותו

בשנת תקנ"ז, נאסר אדמו"ר הזקן. כשבאו לאוסרו, שהה בביתו ר' שמואל מונקס. שאל אותו אדמו"ר הזקן, האם למסור את עצמו בידי הגויים או שמא לברוח. ענה לו ר' שמואל: "אם אתה רבי - הרי אין לך מה לפחד מהם, ואם אינך רבי - באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מעולם הזה". אדמו"ר הזקן נשאר בביתו ונלקח למאסר.

בעת ביקור רבי שלמה מקרלין, אצל אדמו"ר הזקן ביום תשעה באב, עמד ר' שמואל מונקס בבית הכנסת וזרק עיגולי קוצים על המתפללים (כדי להפיג את העצבות). כשראה זאת ר' שלמה מקרלין, הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב בית המקדש". למחרת הלכו אדמו"ר הזקן ור' שלמה מקרלין יחד אל מחוץ ליישוב, וראו אברך בתוך בור מלא נמלים שעוקצים את כל גופו והוא בוכה על חורבן בית המקדש. אמר על כך ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אותו אברך".

באחת השנים פקדה שריפה את עיירתו של ר' שמואל מונקס, וביתו עלה באש. ר' שמואל החל לרקוד "שלא עשני גוי", בהסבירו שאם היה גוי, היה נשרף אלוהיו יחד עם ביתו.

פעם תלה עצמו מול בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. כששאלו אותו לפשר מעשה מוזר זה ענה: בכל חנות יש חלון ראווה. הדייג שם דגים בחלון הראווה שלו כדי שידעו שיש שם דגים וכן הרוכל שם בחלון את מרכולתו, כך גם אני תולה את עצמי כדי שידעו שפה נמצאים כל החסידים.

פעם לא היה בבית המדרש מה לאכול והטבח הביא סיר ענק מלא בשר משובח ורב' שמואל מייד לקח את הסיר ושפך את תכולתו על הרצפה כולם כעסו נורא אך לפתע נזכר הטבח כי בעצם בסיר היתה טרפה... עיני כולם הופנו אל רבי שמואל מונקעס שסיפר שכשהיה אצל הרבי ביחידות אמר הרבי כי 'כשיש תאווה הדבר בא מיצר הרע' והמשיך רבי שמואל "והרי גם אני וגם אתם הרגשנו תאווה יוצאת דופן לכן הבנתי שיש דברים בגו ושפכתי את תכולת הסיר".

לקריאה נוספת

• מיכל רון, דוד רוטנברג, ספורי ר' שמואל מונקס, ספריית אשל, כפר חב"ד, ה'תשנ"ז.
• אליהו יוחנן גוראריה, תולדות שמואל מונקעס, מכון אהלי שם ליובאוויטש, תשע"א.