ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
מ (החלפת טקסט – "== תולדות חייו ==" ב־"==קורות חיים==") |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא פתח חצר נפרדת לאחר הסתלקות הצמח צדק. | '''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא פתח חצר נפרדת לאחר הסתלקות הצמח צדק. | ||
== | ==קורות חיים== | ||
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
גרסה מ־14:11, 7 ביולי 2014
ברוך שלום שניאורסון (הרב"ש) (כ"ב חשוון תקס"ו - ט"ז שבט תרכ"ט) בנו הספק[1] בכור של אדמו"ר הצמח צדק. היה הבן היחיד שלא פתח חצר נפרדת לאחר הסתלקות הצמח צדק.
קורות חיים
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי ברוך (אב אדמו"ר הזקן) ורבי שלום שכנא, אבי אדמו"ר הצמח צדק.
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. אביו אדמו"ר הצמח צדק דן בספרו[2]באיזה יד מניח תפיליו ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין
אדמו"ר הזקן חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן[3] בהיותו בן שש לימדו אדמו"ר הזקן דקדוק. בן שבע לימדו אדמו"ר הזקן את נגינות הטעמים של התנ"ך.
מיום שנסע אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון מליאדי ועד להסתלקותו בכ"ד טבת תקע"ג היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת אדמו"ר הזקן מאה ארבעים ושניים ימים ולילות.
בהמשך היה מקורב לאדמו"ר האמצעי ולאדמו"ר הצמח צדק. הוא נסע בכל רחבי רוסיה בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"ו נותר - בניגוד לשאר אחיו - בליובאוויטש והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש.
בט"ז שבט תרכ"ט נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד באוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאויטש.
משפחתו
- בנו: ר' לוי יצחק, היה רב בעיר פּוֹדוֹבּרַנקע כמה שנים, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר בּיישינקוביץ (פלך ויטבסק), ובזמן קרוב לבואו שם נחלה מאוד ונסע לקיוב להתרפאות, ונפטר שם בשנת תרל"ח במבחר ימיו בן ארבעים וארבע שנה ושם נקבר.
- בנו: השני הוא הרה"ג ר' מרדכי אבד"ק ויטבסק.
- בנו: השלישי היה הר"ר ליב מקרימנצוג [4]. נמנה עם הבודדים שזכו להתברך מפיו של הצ"צ בשנת חייו האחרונה [5].
- בתו: מרת רבקה (אשת הר"ר משולם (שילם) רייך נפטר בערך בשנת תרס"ט[6]. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).
- בתו: אשת הר"ר דן סג"ל לנדא ב"ר משה צבי, ב"ר זיסקינד קורניצר, ב"ר זלמן קורניצר, מתלמידי אדמו"ר הזקן.[7].
- נכדו: ר' מנחם מענדל.
- נינו: ר' מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)
יחוס הרבי אליו
- בנו: ר' לוי יצחק
- נכדו: ר' ברוך שניאור.
- נינו: ר' לוי יצחק (אבי הרבי)
- בן נינו: הרבי.
קישורים חיצוניים
- הרב יהושע מונדשיין, פרדס חב"ד 8, תשרי תשס"ג.
הערות שוליים
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קס"ה.
- ↑ צמח צדק - אורח חיים, סימן ו'
- ↑ אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ רשימות הרב"ש, עמ' עט
- ↑ שם
- ↑ נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"
- ↑ ראה אודותם ב'בית רבי' חלק ראשון פרק כו, ובחלק שלישי פרק י)
הצגהעץ משפחת אדמו"רי חב"ד |
---|
הצגהבית רבי |
---|