חיים אברמוב – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – ".ו" ב־". ו" |
מ החלפת טקסט – ".ד" ב־". ד" |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בצעירותו למד ר' חיים בישיבת “תומכי תמימים" בקרעמנצ'וג, כאשר החברותות שלו בלימוד היו הרה"ח [[אלחנן מרוזוב]] והרה"ח [[דוד לבקובסקי]] הי"ד. | בצעירותו למד ר' חיים בישיבת “תומכי תמימים" בקרעמנצ'וג, כאשר החברותות שלו בלימוד היו הרה"ח [[אלחנן מרוזוב]] והרה"ח [[דוד לבקובסקי]] הי"ד. | ||
בשנת [[תר"פ]] בא בברית הנישואין עם מרת שרה חנה לבית קולוצ'ינסקי כאשר את מקום מגוריהם קבעו ב[[קרמנצ'וג]]. לאחר שהקים בית בישראל היה צריך להתחיל להביא פרנסה לביתו, אבל באותן שנים השלטון הקומוניסטי דיכא כל דבר שרוח היהדות נודף הימנו, ובכל מקום עבודה מסודר, היו חייבים לעבוד גם בשבתות. ר' חיים שחונך ב[[תומכי תמימים]] ל[[מסירות נפש]] אפילו לא שקל זאת בדעתו. הוא החל אפוא להתפרנס מעבודות כפיים שונות בהם לא היה צורך לעבוד בשבת, ומובן כי הפרנסה היתה אך בקושי. איכשהו נודע הדבר לאנשי הנ.ק. וו.ד. כי הוא איננו עובד בשבת והחליטו בשל כך לרדוף אותו. הם דאגו לשלוח אליו לעיתים תכופות את אנשי המס שלא נתנו לו מנוח, אבל למרות זאת הוא לא נרתע והמשיך לשמור את השבת. | בשנת [[תר"פ]] בא בברית הנישואין עם מרת שרה חנה לבית קולוצ'ינסקי כאשר את מקום מגוריהם קבעו ב[[קרמנצ'וג]]. לאחר שהקים בית בישראל היה צריך להתחיל להביא פרנסה לביתו, אבל באותן שנים השלטון הקומוניסטי דיכא כל דבר שרוח היהדות נודף הימנו, ובכל מקום עבודה מסודר, היו חייבים לעבוד גם בשבתות. ר' חיים שחונך ב[[תומכי תמימים]] ל[[מסירות נפש]] אפילו לא שקל זאת בדעתו. הוא החל אפוא להתפרנס מעבודות כפיים שונות בהם לא היה צורך לעבוד בשבת, ומובן כי הפרנסה היתה אך בקושי. איכשהו נודע הדבר לאנשי הנ.ק. וו. ד. כי הוא איננו עובד בשבת והחליטו בשל כך לרדוף אותו. הם דאגו לשלוח אליו לעיתים תכופות את אנשי המס שלא נתנו לו מנוח, אבל למרות זאת הוא לא נרתע והמשיך לשמור את השבת. | ||
בשנת [[תר"צ]] סגרו השלטונות את ישיבת “תומכי תמימים" בעיר, ובשנים שלאחר מכן נסגרו רבים מבתי הכנסת, ובתוכם שני בתי הכנסת החב"דיים. למרות זאת החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת הנקרא ‘יורובסקי', שם המשיך להתקיים בחשאיות המנין החב"די. | בשנת [[תר"צ]] סגרו השלטונות את ישיבת “תומכי תמימים" בעיר, ובשנים שלאחר מכן נסגרו רבים מבתי הכנסת, ובתוכם שני בתי הכנסת החב"דיים. למרות זאת החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת הנקרא ‘יורובסקי', שם המשיך להתקיים בחשאיות המנין החב"די. | ||
את בניו שלח ללמוד מחוסר ברירה, אך לא שלח את ילדיו לבית הספר, למרות איומי ורדיפות הנק. וו.ד. | את בניו שלח ללמוד מחוסר ברירה, אך לא שלח את ילדיו לבית הספר, למרות איומי ורדיפות הנק. וו. ד. | ||
== המאסר == | == המאסר == | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
לאחר נסיעה ממושכת הגיעו ר' חיים ובניו לעייר מאז'ייסק שליד מוסקבה, שם מצא לו מקום מגורים ועבודה בעזרת החסידים שהתגוררו במקום, ובהם שני אחיו ר' שמשון-בער וועלוול. את פרנסתו מצא בבית מלאכה זעיר של סיכות ראש ומיני סידקית, שם עבדו עוד כמה מחסידי חב"ד. | לאחר נסיעה ממושכת הגיעו ר' חיים ובניו לעייר מאז'ייסק שליד מוסקבה, שם מצא לו מקום מגורים ועבודה בעזרת החסידים שהתגוררו במקום, ובהם שני אחיו ר' שמשון-בער וועלוול. את פרנסתו מצא בבית מלאכה זעיר של סיכות ראש ומיני סידקית, שם עבדו עוד כמה מחסידי חב"ד. | ||
ר' חיים התגורר במאז'ייסק חודשים ספורים בלבד, עד שנעצר על ידי אנשי הנ.ק. וו.ד. בלילה הראשון של חג הסוכות בעקבות הלשנות ופישטות על כל בתי החסידים בעיר. הוא נחקר, וכאשר הוא הודה כי הוא שכנע יהודי לברך ברכה, הוא נשפט לשמונה שנות סבל בסיביר. כשנסתיימו שמונת השנים, נאמר לו כי הוא משוחרר אבל אסור לו לחזור לעיר מגוריו, ועליו לגור בסיביר, לא הרחק מתחנת רכבת. בלית ברירה קיבל עליו את הדין, והתגורר שם עם עוד עשרים איש שקיבלו עונש דומה. | ר' חיים התגורר במאז'ייסק חודשים ספורים בלבד, עד שנעצר על ידי אנשי הנ.ק. וו. ד. בלילה הראשון של חג הסוכות בעקבות הלשנות ופישטות על כל בתי החסידים בעיר. הוא נחקר, וכאשר הוא הודה כי הוא שכנע יהודי לברך ברכה, הוא נשפט לשמונה שנות סבל בסיביר. כשנסתיימו שמונת השנים, נאמר לו כי הוא משוחרר אבל אסור לו לחזור לעיר מגוריו, ועליו לגור בסיביר, לא הרחק מתחנת רכבת. בלית ברירה קיבל עליו את הדין, והתגורר שם עם עוד עשרים איש שקיבלו עונש דומה. | ||
בשנת [[תש"ו]], יותר משנה לאחר שהגיע למקום, הצליח להשיג מסמכים מזוייפים בהם נכתב כי הוא חולה מסוכן. בעקבות זאת ניתנה לו הרשות לחזור לביתו. | בשנת [[תש"ו]], יותר משנה לאחר שהגיע למקום, הצליח להשיג מסמכים מזוייפים בהם נכתב כי הוא חולה מסוכן. בעקבות זאת ניתנה לו הרשות לחזור לביתו. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
הוא עלה על הרכבת הראשונה שנסעה לטשקנט, שם מצא על נקלה את בני משפחתו. יקשה על העט לתאר את גודל התרגשותו כאשר פגש את אשתו ושני ילדיו הקטנים, אולם לפתע הבחין כי שני ילדיו הגדולים חסרים, והוא שאל בחשש: “איפה הרשל' וטוביה ומה עלה בגורלם של הוריי, אחי ואחותי"? לשמע השאלה החלה אשתו להתייפח בבכי חסר מעצורים. | הוא עלה על הרכבת הראשונה שנסעה לטשקנט, שם מצא על נקלה את בני משפחתו. יקשה על העט לתאר את גודל התרגשותו כאשר פגש את אשתו ושני ילדיו הקטנים, אולם לפתע הבחין כי שני ילדיו הגדולים חסרים, והוא שאל בחשש: “איפה הרשל' וטוביה ומה עלה בגורלם של הוריי, אחי ואחותי"? לשמע השאלה החלה אשתו להתייפח בבכי חסר מעצורים. | ||
ר' חיים התקשה לקלוט את הטרגדיה הנוראה. שני בניו הגדולים, טוביה והרשל', גוייסו לצבא ונשלחו לחזית. הרשל' ניצל בזכות מפקדיו ששלחוהו לבית ספר לקצינים בחרקוב ואילו טוביה טרם חזר מהחזית אליה נשלח, הי"ד. אביו ושלושה מאחיו החסידים -לייבל, וועלועל ובערל נהרגו במלחמה. אח נוסף, יוסף, נעצר באוקראינה על ידי הנ.ק. וו.ד. ומאז עקבותיו נעלמו. ה' יקום דמם. רק אחותו הגב' אטל גיטלין שרדה את אימי המלחמה. | ר' חיים התקשה לקלוט את הטרגדיה הנוראה. שני בניו הגדולים, טוביה והרשל', גוייסו לצבא ונשלחו לחזית. הרשל' ניצל בזכות מפקדיו ששלחוהו לבית ספר לקצינים בחרקוב ואילו טוביה טרם חזר מהחזית אליה נשלח, הי"ד. אביו ושלושה מאחיו החסידים -לייבל, וועלועל ובערל נהרגו במלחמה. אח נוסף, יוסף, נעצר באוקראינה על ידי הנ.ק. וו. ד. ומאז עקבותיו נעלמו. ה' יקום דמם. רק אחותו הגב' אטל גיטלין שרדה את אימי המלחמה. | ||
שתי בניו הקטנים יותר למדו אצל ר' [[אהרן חזן]]. | שתי בניו הקטנים יותר למדו אצל ר' [[אהרן חזן]]. | ||