בן ציון דינור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{מיון רגיל: דינור בן ציון}} | {{מיון רגיל: דינור בן ציון}} | ||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | [[קטגוריה:חברי כנסת]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]] | |||
גרסה מ־22:30, 7 ביולי 2016
מר בן ציון דינור נולד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.
למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, למד במספר ישיבות ליטאיות. בחודש תשרי תרס"ב הגיע לליובאוויטש, תורת החסידות משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות הציונות וההשכלה. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של הרבי והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מאדמו"ר הרש"ב.
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה לארץ ישראל ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום המדינה נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה.
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' תשרי תשי"ב מונה לשר החינוך בממשלת מדינת ישראל. חסידי חב"ד יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים רשת אהלי יוסף יצחק, ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו[1].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח.