39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "“" ב־"""
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – "“" ב־""") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
שבין עבודת האבות לעבודתו של יוסף: | שבין עבודת האבות לעבודתו של יוסף: | ||
האבות היו רועי צאן - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: | האבות היו רועי צאן - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה צאן עבדיך גם אגחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי צאן" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה | ||
הצאן הוא בשדה, או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: | הצאן הוא בשדה, או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן | ||
אחר המדבר", ובודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה׳ ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה). | אחר המדבר", ובודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה׳ ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה). | ||
לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה | לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה | ||
"משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערת שוליים|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף | |||
הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף | הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף | ||
היה לספק מזון - | היה לספק מזון - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערת שוליים|1=[[תהילים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל | ||
חיותו ומציאותו של האדם היא ע"י ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של | חיותו ומציאותו של האדם היא ע"י ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של | ||
"עם הארץ" היתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים | |||
שלהם - | שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים | ||
לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] ח"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.].}} | לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] ח"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.].}} | ||
בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק | בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק | ||
בעניני העולם, וכמ"ש | בעניני העולם, וכמ"ש "ויבוא הביתה לעשות | ||
מלאכתו", | מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"׳, ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו | ||
ואת רגלו גו׳", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] | ואת רגלו גו׳", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] | ||
תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערת שוליים|וכאמור: | תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערת שוליים|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם | ||
נאמר | נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים בו׳"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת | ||
לכאו"א מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של | לכאו"א מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של | ||
יוסף הצדיק.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] ח"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}} | יוסף הצדיק.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] ח"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}} | ||