2,276
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]] | |||
'''חורבן ליובאוויטש''' הוא כינוי אותו נתן [[הרבי הריי"צ]] לתקופה בה הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]] ועד לקבלת הנשיאות של בנו [[אדמו"ר הרש"ב]]. | '''חורבן ליובאוויטש''' הוא כינוי אותו נתן [[הרבי הריי"צ]] לתקופה בה הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]] ועד לקבלת הנשיאות של בנו [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
המנהיג הפוטניאלי הבא היה בנו בכורו, הרב [[הרז"א|שניאור זלמן אהרן]] - הרז"א. אך זה סרב לקבל את הנשיאות. | המנהיג הפוטניאלי הבא היה בנו בכורו, הרב [[הרז"א|שניאור זלמן אהרן]] - הרז"א. אך זה סרב לקבל את הנשיאות. | ||
ביום השני של [[חג הסוכות]], פתח הרבי הרש"ב ואמר [[מאמר חסידות]] ברבים בדיבור המתחיל "כתר יתנו לך". אף אחיו הגדול, הרז"א, החל לומר חסידות ברבים, הנהגה שהייתה שמורה ל[[רבותינו נשיאנו|נשיאי ליובאוויטש] לדורותיהם. מאז, היו האחים משמיעים מאמרים לפני קהל החסידים גם בשבתות הבאות. | ביום השני של [[חג הסוכות]], פתח הרבי הרש"ב ואמר [[מאמר חסידות]] ברבים בדיבור המתחיל "כתר יתנו לך". אף אחיו הגדול, הרז"א, החל לומר חסידות ברבים, הנהגה שהייתה שמורה ל[[רבותינו נשיאנו|נשיאי ליובאוויטש]] לדורותיהם. מאז, היו האחים משמיעים מאמרים לפני קהל החסידים גם בשבתות הבאות. | ||
אך התברר כי אמירת מאמרי חסידות היא ההנהגה היחידה בה מוכנים האחים להמשיך, הם לא הסכימו להתקרב לכל שאר ענייני הנשיאות. שלושת בניו של הרבי המהר"ש המשיכו לשבת על כסאותיהם הקבועים בבית המדרש, לא קיבלו ל’[[יחידות]]’ ולא [[פ"נ|פ"נים]]. ואף מיאנו לענות על שאלות החסידים בענייניהם ה[[גשמיות|גשמיים]] או ה[[רוחניות|רוחניים]]. | אך התברר כי אמירת מאמרי חסידות היא ההנהגה היחידה בה מוכנים האחים להמשיך, הם לא הסכימו להתקרב לכל שאר ענייני הנשיאות. שלושת בניו של הרבי המהר"ש המשיכו לשבת על כסאותיהם הקבועים בבית המדרש, לא קיבלו ל’[[יחידות]]’ ולא [[פ"נ|פ"נים]]. ואף מיאנו לענות על שאלות החסידים בענייניהם ה[[גשמיות|גשמיים]] או ה[[רוחניות|רוחניים]]. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
חסידות חב"ד נשארה אמנם פיזית, אך ללא מנהיג. באחד הימים הגיע לליובאוויטש החסיד רבי גרשון-דובער מנעוול, וקרא בכאב: "[[אדמו"ר הזקן]] הדליק את נר חסידות ואתם רוצים לכבותה!" הרש"ב בשמעו זאת, פרץ בבכי... | חסידות חב"ד נשארה אמנם פיזית, אך ללא מנהיג. באחד הימים הגיע לליובאוויטש החסיד רבי גרשון-דובער מנעוול, וקרא בכאב: "[[אדמו"ר הזקן]] הדליק את נר חסידות ואתם רוצים לכבותה!" הרש"ב בשמעו זאת, פרץ בבכי... | ||
==קבלת הנשיאות== | |||
בשנת [[תרמ"ט]], מאות חסידים החלו להתארגן בעיירות שונות כדי לפעול לבניינה המחודש של ליובאוויטש. באותה שנה התקיימו שלוש אסיפות גדולות בערים החסידיות - [[קרמנצ’וג]], [[צ’רניגוב]] ו[[פולוצק]] - בהן דנו על המצב ועל דרכים להביא לחידוש הנשיאות בפועל. בראש אסיפות אלו עמדו גדולי החסידים. אחת ההחלטות שנתקבלו באסיפות אלו, הייתה להתחיל לנסוע לליובאוויטש בקביעות, ובפרט ב[[חודש תשרי]] הקרוב. | בשנת [[תרמ"ט]], מאות חסידים החלו להתארגן בעיירות שונות כדי לפעול לבניינה המחודש של ליובאוויטש. באותה שנה התקיימו שלוש אסיפות גדולות בערים החסידיות - [[קרמנצ’וג]], [[צ’רניגוב]] ו[[פולוצק]] - בהן דנו על המצב ועל דרכים להביא לחידוש הנשיאות בפועל. בראש אסיפות אלו עמדו גדולי החסידים. אחת ההחלטות שנתקבלו באסיפות אלו, הייתה להתחיל לנסוע לליובאוויטש בקביעות, ובפרט ב[[חודש תשרי]] הקרוב. | ||
לקראת ראש השנה [[תר"נ]], הגיעו לליובאוויטש קבוצות גדולות של חסידי חב"ד מכל הערים ו[[עיירה|העיירות], הכפרים הקרובים והרחוקים. כשש-מאות חסידים-אורחים מילאו בחודש תשרי את החצר בליובאוויטש. | לקראת ראש השנה [[תר"נ]], הגיעו לליובאוויטש קבוצות גדולות של חסידי חב"ד מכל הערים ו[[עיירה|העיירות]], הכפרים הקרובים והרחוקים. כשש-מאות חסידים-אורחים מילאו בחודש תשרי את החצר בליובאוויטש. | ||
לקראת ראש השנה [[תרנ"ג]] הגיע לליובאוויטש קהל עצום, והצפיפות היתה גדולה. זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי הרש"ב אמר חסידות ברבים בבית המדרש הגדול, מה שעד אז נעשה בדרך כלל בחדרו. | לקראת ראש השנה [[תרנ"ג]] הגיע לליובאוויטש קהל עצום, והצפיפות היתה גדולה. זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי הרש"ב אמר חסידות ברבים בבית המדרש הגדול, מה שעד אז נעשה בדרך כלל בחדרו. | ||