חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים

דף זה מציג עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכי אישים, הוא מתייחס לשאלות שעולות לעתים באשר ליצירת ערך על אישיות מסוימת. אם ברצונכם לכתוב ערך על אישיות שעליה יש לכם מידע, עיינו קודם בדף זה, ואז קבלו את ההחלטה.

בשונה מאנציקלופדיות רבות בהן רק בודדים זוכים לערך, בחב"דפדיה הכללים רחבים יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן מתאימות לעקרונות שלהלן נמחקים.

על מי ראוי לכתוב ערך

הקריטריון הבסיסי והראשוני לכתיבת ערך על אישיות, הוא שנשוא הערך הינו חסיד חב"ד, או שהוא קשור לחב"ד בקשר שיש בו חשיבות אנציקלופדית.

קריטוריונים כלליים

• קשר לחב"ד: כאשר מדובר על אדם שאינו חסיד חב"ד, לא די בחשיבותו העצמית, אלא צריך שתהיה חשיבות בקשריו עם חב"ד. לדוגמה: קשריו של אדמו"ר עם הרבי, מצדיקים ערך אודותיו אך העובדה שעסקן פלוני התארח בבית חב"ד, או אפילו נשא בו נאום בשבח חב"ד, אינה מצדיקה ערך. כך גם פגישה בודדת וסטנדרטית עם הרבי לא מצדיקה ערך.

אמצעים לבירור חשיבותו אנציקלופדית של דמות

• ספרים: אם הוצאת ספרים אמינה, הוציאה לאור ספר או חוברת, הדבר מראה על חשיבותו של נשוא הערך. יש לציין את הספר (עם שם הסופר ושנת הוצאה לאור) בפסקה "לקריאה נוספת".

• תפקיד: ערך ייכתב רק על מי שהשפיעו באופן כלשהו - אך בצורה משמעותית - על חסידות חב"ד. גם מי שיצר יצירת יצירה אמנותית או ספרותית ידועה או בעלת השפעה, ראוי לערך.

• חיפוש גוגל: אם האינטרנט שלכם אינו חסום לחיפוש בגוגל, חפשו את האדם בגוגל. אם הוא לא מספיק חשוב כדי להופיע בגוגל באף שפה, רוב הסיכויים הם שהוא אינו ראוי לערך. קחו בחשבון שיכולים להיות אנשים שיופיעו בגוגל פעמים רבות ועם זאת עדיין אינם מצדיקים ערך.

• פרסום: פרסום אינו טיעון בלעדי לטובת כתיבת הערך. ישנם אישים חשובים שאינם מפורסמים שעליהם יש לכתוב ערך, ולעומת זאת קיימים אנשים ידועים שאינם מצדיקים ערך.

קריטוריונים ספציפיים

• בית רבי: אם האשיות קשורה ישירות (לא בני דודים שניים וכדו') למשפחת רבותינו נשיאינו היא זכאית לערך.

• תנאים ואמוראים: תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים יהיו זכאים לערך רק אם ישנם באורים מרבותינו נשיאינו על עניינו של נשוא הערך.

• גדולי ישראל: גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד זכאים לערך גם אם אין להם קשר משמעותי לחב"ד, ובלבד שיופיע בגוף הערך הקשר שהיה ביניהם לבין הרבי או הקשר שהיה להם עם חסידי חב"ד, או שהיו ביניהם חילוקי דעות משמעותיים.

• חסידים מדורות הקודמים: כל חסיד מהדורות הקודמים המוזכר בדברי ימי רבותינו או בספרי תולדות חסידי חב"ד זכאי לערך.

• חסידים בני זמננו: לא כל חסיד חב"ד זכאי לערך. יש לכתוב ערכים אך ורק על כאלו המתאימים לאחד מהקריקטריונים הבאים: אישיות ציבורית, אישיות תורנית ומנהלי מוסדות (כמפורט להלן).

• שלוחים: שליח זכאי לערך אם הוא שליח מרכזי או יחיד בעירו ובלבד שהוא בשליחות יותר חמש שנים. כמו"כ, שליח שעיסוקו העיקרי אינו שליחות (לדוגמה: מורה וכדו') יש לבחון את היקף פעילותו והשפעתו ובהתאם לכך להחליט על זכאותו, מומלץ להביא קישור לפעילותו של השליח.

• רמי"ם ומלמדים: ר"מ, מלמדים, מנהלי מוסדות וכל משרה חינוכית זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין בערך וכן שמלאו חמש שנים למשרתם. ראשי ישיבות זכאים לערך באופן מיידי.

• סופרים: המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות שני ספרים או שכותב בקביעות במשך למעלה משנה מדור באחד מהעלונים החב"דיים. הוצאת חוברת (קובץ) אינה יכולה לתאר אדם כסופר. אין לכתוב ערכים על שמות עט, את שם העט יש ערוך כדף הפניה לשם האמיתי. בערך על סופר, יש לכתוב את שמות הספר, שם הוצאת הספרים ושנת ההוצאה לאור.

ביקורת ועובדות שליליות בערכי אישים

בכתיבת דברי ביקורת או עובדות שליליות על אישים, ראוי להיזהר עוד יותר מן הרגיל. את הטענות כנגד אדם יש להביא בהקשר מתאים ובמידה הראויה. כל הטענות השליליות על אדם צריכות להיות מגובות בסימוכין ראויים, על פי מקורות אמינים ובני-סמכא. אם לא סופקו מקורות לטענות או לעובדות הללו, מותר - וצריך - להסירן מן הערך ולהעביר אותן לדף השיחה עד להבאת מקורות מתאימים.

פסקת ביקורת בערכי אישים איננה מיועדת לציטוט השמצות ועלבונות שהוטחו באיש. אם ההשמצות והעלבונות הללו הם בעלי חשיבות למהלך חייו או לדמותו של האיש, יש להביאם בתיאור קורות חייו בפירוט. אם הם אינם בעלי חשיבות, אז אין להביאם בערך. פסקת הביקורת כן מיועדת להציג השקפות עולם חולקות וטענות ענייניות שהועלו כנגד פעולותיו או השקפותיו של נשוא הערך, כמובן אם הן בעלות חשיבות מספקת. לגבי כל טענת ביקורת עניינית או אישית המופיעה בערך צריך להיות ברור מיהו הגורם (או מיהם הגורמים) שהעלו את הביקורת; אין להביא ביקורת בנוסח סביל כמו "כנגד ... הופנתה ביקורת על כך ש..." או בנוסח אנונימי כמו "היו שטענו ש...". יש לתאר ככל האפשר גם את הרקע לביקורת, את מידת התקבלותה ואת תוצאותיה.

אם האדם המבוקר השיב על הביקורת יש להביא את תגובותיו עם מקורות.

כמו כן, בתור יהודים החרדים לדבר ה', על הכותב ביקורת שלילית להתייעץ עם רב ולברר את ההלכה בנושא. יש לדעת כי גם ביקורת שכבר התפרסמה במקום כל שהוא, כתיבתה יש בה משום חשש איסור לשון הרע.