ברוך מרדכי אטינגר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←לקריאה נוספת) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''ברוך מרדכי אטינגר''', הידוע בכינוי "ר' ברוך מרדכי מבאברויסק", היה מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של [[וילנה]]. | הרב '''ברוך מרדכי אטינגר''', הידוע בכינוי "ר' ברוך מרדכי מבאברויסק", היה מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של [[וילנה]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
בשנת [[תקנ"ג]] הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן. | בשנת [[תקנ"ג]] הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן. | ||
===רבנותו=== | ===רבנותו=== | ||
בסוף שנת [[תקס"א]] (או תחילת [[תקס"ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים ב[[שקלוב]], ב[[מינסק]] וב[[סלוצק]] רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד. עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של [[מתנגד|המתנגדים]], אלא שהוא שוחרר מיד. | בסוף שנת [[תקס"א]] (או תחילת [[תקס"ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים ב[[שקלוב]], ב[[מינסק]] וב[[סלוצק]] רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד. עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של [[מתנגד|המתנגדים]], אלא שהוא שוחרר מיד. | ||
בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר. | בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר. | ||
===חייו === | ===חייו === | ||
הוא חי בדחקות ועוני. היה גם בעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[אדם הראשון]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית. | הוא חי בדחקות ועוני. היה גם בעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[אדם הראשון]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית. | ||
| שורה 19: | שורה 22: | ||
*'''תולדות ברוך מרדכי''' - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] הוצאת '''[[מכון אהלי שם]]'''. | *'''תולדות ברוך מרדכי''' - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] הוצאת '''[[מכון אהלי שם]]'''. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן | {{מיון רגיל:אנטינגר ברוך מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אנטינגר ברוך מרדכי]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אנטינגר ברוך מרדכי]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
גרסה מ־21:46, 26 ביולי 2013
הרב ברוך מרדכי אטינגר, הידוע בכינוי "ר' ברוך מרדכי מבאברויסק", היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של וילנה.
תולדות חייו
בשנת תקנ"ג הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן.
רבנותו
בסוף שנת תקס"א (או תחילת תקס"ב) התמנה לתפקיד רב העיר באברויסק וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד. עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של המתנגדים, אלא שהוא שוחרר מיד. בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר.
חייו
הוא חי בדחקות ועוני. היה גם בעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של אדם הראשון, שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר "אויך מיר א רב" (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.
ר' ברוך מרדכי עלה לארץ הקודש בשנת תרי"א. ושם נפטר בי"ד באלול בשנת תרי"ז, ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
התייחסויות הרבי אודותיו
באגרת[1] לנכדו הר"ד שפירא פונה הרבי בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.
הרבי כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים.
לקריאה נוספת
- תולדות ברוך מרדכי - הרב אליהו יוחנן גוראריה הוצאת מכון אהלי שם.
הערות שוליים
- ↑ חלק ב' אגרת רל"ג.