ניסן סקובלו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:28, 15 ביולי 2013

ר' ניסן סקאבלא חסיד של הרבי הרש"ב. זכה להיות המלמד השלישי של הרבי הריי"צ בין השנים תרמ"ט עד תרנ"ג.

מלמד

ר' ניסן בא משושלת של חסידי חב"ד ששימשו כמלמדים של רבותינו נשיאינו; סביו, ר' שמשון היה המלמד בבית אדמו"ר הזקן, חמיו, ר' פסח היה מלמד וחתן של ר' בנימין מלמד שהיה חסיד של אדמו"ר האמצעי.

באחת מרשימותיו מעיד הרבי הריי"צ על גדולתו ולמדנותו של ר' ניסן: "היה למדן גדול והיתה לו שקידה נפלאה והבנה מהירה, היתה לו בקיאות בכמה וכמה מסכתות עם מפרשים, וכן בקי בשמות ספרים רבים אף שלא ידע אודתם, הספרים שפתי ישנים, צמח דוד וסדר הדורות היו שגורים על פיו כל הזמן"^[1].

ר' ניסן היה חוזר על המאמרים בתקופת הרבי הרש"ב בין השנים תרמ"ו-תרמ"ח.

שיטת חינוכו

שיטת חינוכו הייתה שילד שאינו מתעניין בלימוד או שלא הכין את השיעור לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזב אותו ולומד עם המעונינים, הרבי הריי"צ התבטא שזה היה העונש הכי גדול^[2].

סיפוריו

ר' ניסן היה מספר סיפורים חסידים נודע, והיה מדייק מאוד בפרטים. הוא חיבב מאוד סיפורים חסידיים, עד כדי כך שהיה מחבב סיפור חסידי אפילו יותר ממאמר חסידות^[3], הרבה מסיפוריו שמע מחמיו ר' פסח מלמד ומסבו ר' שמשון.

דרכו היה לחלק את הסיפורים לכמה קטגוריות:

א) סיפורי רבותינו נשיאינו, וזה גופא בשני חלקים: 1 סיפורים שהרביים סיפרו על רביים. 2. סיפורים שסיפרו חסידים על רביים.

ב) סיפורים שסיפרו חסידים ממה ששמעו מזקני החסידים לדורותיהם.

ג) סיפורים שיש להם שייכות לחיי הרביים ובני ביתם והנהגתם, ממה שראו בעצמם.

השפעתו על הרבי הריי"צ

הרבי הריי"צ מאד חיבב את מורו ר' ניסן ואף התבטא שאצל ר' ניסן הרגיש את יומו המאושר הראשון בחיי ילדותו,

בעצת ר' ניסן התחיל הרבי הריי"צ לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מאביו ומהחסידים, ובעצתו גם פתח הרבי הריי"צ גמ"ח מהכסף שקיבל מאביו עבור המשניות שלמד בעל פה.

באחת נסיעותיו של הרבי הרש"ב לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת איתו את בנו, (הרבי הריי"צ), אך קודם לכן התייעץ עם ר' ניסן המלמד שטען שהנסיעה תגרום לביטול תורה. הרבי הריי"צ נשאר ומאוחר יותר סיפר שבתור ילד הוא כעס על מלמדו שמנע ממנו הנאה כזו, עד שהבין שבטובתו הוא חפץ ולמד באותו זמן בשקידה רבה.

הערות שוליים

↑ ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה.
↑ ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה
↑ ספר השיחות תש"ו עמ' 44

[1] ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה.

[2] ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה

[3] ספר השיחות תש"ו עמ' 44

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ר' ניסן סקאבלא היה חסיד של [[הרבי הרש"ב]]. זכה להיות המלמד השלישי של [[הרבי הריי"צ]] בין השנים [[תרמ"ט]] עד [[תרנ"ג]].
+ר' '''ניסן סקאבלא''' [[חסיד חב"ד|חסיד]] של [[הרבי הרש"ב]]. זכה להיות ה[[מלמד]] השלישי של [[הרבי הריי"צ]] בין השנים [[תרמ"ט]] עד [[תרנ"ג]].
 ==מלמד==
+ר' ניסן בא משושלת של [[חסידי חב"ד]] ששימשו כ[[מלמד]]ים של [[רבותינו נשיאינו]]; סביו, ר' [[שמשון סקאבלא|שמשון]] היה המלמד בבית [[אדמו"ר הזקן]], חמיו, ר' [[פסח מלמד|פסח]] היה מלמד וחתן של ר' [[בנימין מלמד]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]].
-השתייך למשפחה של מלמדים שהיו [[חסידים]] של רבותינו נשיאנו,
+באחת מרשימותיו מעיד [[הרבי הריי"צ]] על גדולתו ולמדנותו של ר' ניסן: "היה למדן גדול והיתה לו שקידה נפלאה והבנה מהירה, היתה לו בקיאות בכמה וכמה [[מסכת]]ות עם מפרשים, וכן בקי בשמות ספרים רבים אף שלא ידע אודתם, הספרים שפתי ישנים, צמח דוד ו[[סדר הדורות]] היו שגורים על פיו כל הזמן"{{הערה|ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה.}}.
-סביו ר' שמשון היה מלמד בבית [[אדמו"ר הזקן]],
+ר' ניסן היה [[חוזר]] על ה[[מאמר]]ים בתקופת [[הרבי הרש"ב]] בין השנים [[תרמ"ו]]-[[תרמ"ח]].
-חמיו ר' פסח היה גם מלמד וחתן של ר' [[בנימין מלמד]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]],
-[[הרבי הריי"צ]] מעיד על גדולתו ולמדנותו באחת מרשימותיו: '''"היה למדן גדול והיתה לו שקידה נפלאה והבנה מהירה, היתה לו בקיאות בכמה וכמה מסכתות עם מפרשים, וכן בקי בשמות ספרים רבים אף שלא ידע אודתם, הספרים [[שפתי ישנים]], [[צמח דוד]] ו[[סדר הדורות]] היו שגורים על פיו כל הזמן"'''{{הערה|ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה.}}.
-ר' ניסן היה [[חוזר]] על ה[[מאמרים]] בתקופת [[הרבי הרש"ב]] בין השנים [[תרמ"ו]]-[[תרמ"ח]].
+== שיטת חינוכו ==
+שיטת חינוכו הייתה שילד שאינו מתעניין ב[[לימוד תורה|לימוד]] או שלא הכין את השיעור לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזב אותו ולומד עם המעונינים, [[הרבי הריי"צ]] התבטא שזה היה העונש הכי גדול{{הערה|[[ספר המאמרים (ריי"צ)|ספר המאמרים]] תרנ"א עמ' רסה}}.
 ==סיפוריו==
+ר' ניסן היה מספר [[סיפור חסידי|סיפורים חסידים]] נודע, והיה מדייק מאוד בפרטים. הוא חיבב מאוד סיפורים חסידיים, עד כדי כך שהיה מחבב סיפור חסידי אפילו יותר מ[[מאמר חסידות]]{{הערה|[[ספר השיחות (הרבי הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ו עמ' 44}},  הרבה מסיפוריו שמע מחמיו ר' [[פסח מלמד]] ומסבו ר' שמשון.
-היה מדייק מאד ב[[סיפורי חסידים]] ומרבה לספר אותם עד כדי כך שהיה מחבב סיפור חסידי אפילו יותר מ[[מאמר]]{{הערה|ספה"ש תש"ו עמ' 44.}}, הרבה מסיפוריו שמע מחמיו ר' פסח מלמד ומסבו ר' שמשון.
 דרכו היה לחלק את הסיפורים לכמה קטגוריות:
-'''א)''' סיפורי הרביים בשני חלקים: 1. סיפורים שהרביים סיפרו על רביים, 2. סיפורים שסיפרו חסידים על רביים.
+'''א)''' סיפורי [[רבותינו נשיאינו]], וזה גופא בשני חלקים: 1 סיפורים שה[[רבי]]ים סיפרו על רביים. 2. סיפורים שסיפרו חסידים על רביים.
 '''ב)''' סיפורים שסיפרו חסידים ממה ששמעו מזקני החסידים לדורותיהם.
@@ שורה 26: / שורה 22: @@
 '''ג)''' סיפורים שיש להם שייכות לחיי הרביים ובני ביתם והנהגתם, ממה שראו בעצמם.
-==חינוכו==
-שיטת חינוכו היה שמי שאינו מתעניין בלימוד או שלא הכין את השיעור לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזב אותו ולומד אם המעונינים, [[הרבי הריי"צ]] התבטא שזה העונש הכי גדול{{הערה|ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה.}}.
 ====השפעתו על הרבי הריי"צ====
 [[הרבי הריי"צ]] מאד חיבב את מורו ר' ניסן ואף התבטא שאצל ר' ניסן הרגיש את יומו המאושר הראשון בחיי ילדותו,
-בעצת ר' ניסן התחיל [[הרבי הריי"צ]] לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מאביו ומהחסידים, ובעצתו גם פתח [[הרבי הריי"צ]] גמ"ח מהכסף שקיבל מאביו עבור המשניות שלמד בע"פ.
+בעצת ר' ניסן התחיל [[הרבי הריי"צ]] לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מ[[הרבי הרש"ב|אביו]] ומהחסידים, ובעצתו גם פתח [[הרבי הריי"צ]] [[גמ"ח]] מהכסף שקיבל מאביו עבור ה[[לימוד משניות בעל פה|משניות שלמד בעל פה]].
-באחת נסיעותיו של [[הרבי הרש"ב]] לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת בנו ([[הרבי הריי"צ]]) איתו אך התייעץ עם המלמד ר' ניסן שטען שהנסיעה תגרום לביטול תורה, באמת [[הרבי הריי"צ]] נשאר ולא נסע ומספר הרבי שבתור ילד הוא כעס על מלמדו שמנע ממנו הנאה כזו, עד שהבין שבטובתו הוא חפץ ולמד באותו זמן בשקידה רבה.
+באחת נסיעותיו של [[הרבי הרש"ב]] לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת איתו את  בנו, ([[הרבי הריי"צ]]), אך קודם לכן התייעץ עם ר' ניסן המלמד שטען שהנסיעה תגרום לביטול תורה. [[הרבי הריי"צ]] נשאר ומאוחר יותר סיפר שבתור ילד הוא כעס על מלמדו שמנע ממנו הנאה כזו, עד שהבין שבטובתו הוא חפץ ולמד באותו זמן בשקידה רבה.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:מלמדים]]