קץ הגלות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 9: שורה 9:
|+ חישובי קיצים שנעשו בידי גדולי ישראל בעבר
|+ חישובי קיצים שנעשו בידי גדולי ישראל בעבר
|-
|-
! מחשב הקץ !! חי בשנים !! שנת הקץ שאמר !! מקורות והערות
! מחשב הקץ !! חי בשנים !! שנת הקץ שאמר !! מקורות והערות !! אירועים שקרו בשנת הקץ
|-
|-
| [[רבי עקיבא]] || ג'תש"ס - ג'תת"פ || ג'תתקמ"ז ||
| [[רבי עקיבא]] || ג'תש"ס - ג'תת"פ || ג'תתקמ"ז || דרש בגמרא סנהדרין (צז ב) על הפסוק (חגי ב) "עוד מעט אחת היא", עוד "מעט" - 119 שנים לאחר חורבן בית שני. הובא ב'מרגליות הים' על מסכת סנהדרין. ||
|-
|-
| [[הזוהר]] || תלמיד רבי עקיבא, דור רביעי ל[[תנאים]] || [[ה'ת"ח]] ||
| [[הזוהר]] || תלמיד רבי עקיבא, דור רביעי ל[[תנאים]] || [[ה'ת"ח]] || חלק א' (בראשית קלט, ב) על הפסוק "בשנת היובל הזאת" מחשב את הקץ כך: "הזאת" מספרו ה'ת"ח. בשנת הת"ח "תשובו איש אל אחוזתו" || בשנה זו היו פרעות אכזריות על ידי הצורר חמלניצקי נגד יהודים ב[[פולין]] ו[[אוקראינה]] ונקראו בשם [[גזרות ת"ח ות"ט]]
|-
|-
| הזוהר (קץ נוסף) ||  || ה'ת"ר ||
| הזוהר (קץ נוסף) ||  || ה'ת"ר || חלק א' (קיז, א) דורש על הפסוק "בשנת שש מאות שנה לחיי נח נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו": בשש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה ויתתקן העולם אז לכנוס לאלף השביעי || בזמן זה לבריאת העולם נפתחו 'שערי החכמה למעלה' והתגלתה חכמת פנימיות התורה - [[תורת החסידות]] ובאותה תקופה התגלו גם 'מעיינות החכמה למטה' והחלה ההתפתחות הגדולה במדעי הטבע וה[[טכנולוגיה]]{{הערה|ראו בארוכה ביאור הרבי בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 42}}
|-
|-
| [[רבי חנינא]] || דור ראשון ל[[אמוראים]]  || ד'רכ"ח ||
| [[רבי חנינא]] || דור ראשון ל[[אמוראים]]  || ד'רכ"ח || דעתו מובאת ב[[מסכת עבודה זרה]] (ט, א): "אחר ארבע מאות לחורבן הבית" ובפרש"י שם: "שהיא קץ הגאולה" || דעה זו חולקת על רבי חנינא במסכת עבודה זרה. לדעה זו "אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלשים ואחת שנה לבריאת העולם" ובפירוש רש"י שם כתב: "לחשבון הברייתא מושך הגלות שלש שנים יותר דאמרינן לעיל אחר קע"ב שנים לאחר חורבן נשלמו ארבע אלפים הוסיף עליהם רל"א דקתני בברייתא הרי הקץ לאחר ת"ג לחורבן"
|-
|-
| [[מתניתא]] ||  || ד'רל"א ||
| [[מתניתא]] ||  || ד'רל"א ||

גרסה מ־05:23, 8 ביולי 2013

קץ הגלות, הוא הזמן עליו נאמר "בעתה אחישנה", ודרשו חז"ל לא זכו - בעתה, (זמן הקץ), זכו אחישנה.

קץ הגלות נזכר בספר דניאל[1] ישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו.

חישובי קיצים בעבר

חישובי קיצים שנעשו בידי גדולי ישראל בעבר
מחשב הקץ חי בשנים שנת הקץ שאמר מקורות והערות אירועים שקרו בשנת הקץ
רבי עקיבא ג'תש"ס - ג'תת"פ ג'תתקמ"ז דרש בגמרא סנהדרין (צז ב) על הפסוק (חגי ב) "עוד מעט אחת היא", עוד "מעט" - 119 שנים לאחר חורבן בית שני. הובא ב'מרגליות הים' על מסכת סנהדרין.
הזוהר תלמיד רבי עקיבא, דור רביעי לתנאים ה'ת"ח חלק א' (בראשית קלט, ב) על הפסוק "בשנת היובל הזאת" מחשב את הקץ כך: "הזאת" מספרו ה'ת"ח. בשנת הת"ח "תשובו איש אל אחוזתו" בשנה זו היו פרעות אכזריות על ידי הצורר חמלניצקי נגד יהודים בפולין ואוקראינה ונקראו בשם גזרות ת"ח ות"ט
הזוהר (קץ נוסף) ה'ת"ר חלק א' (קיז, א) דורש על הפסוק "בשנת שש מאות שנה לחיי נח נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו": בשש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה ויתתקן העולם אז לכנוס לאלף השביעי בזמן זה לבריאת העולם נפתחו 'שערי החכמה למעלה' והתגלתה חכמת פנימיות התורה - תורת החסידות ובאותה תקופה התגלו גם 'מעיינות החכמה למטה' והחלה ההתפתחות הגדולה במדעי הטבע והטכנולוגיה[2]
רבי חנינא דור ראשון לאמוראים ד'רכ"ח דעתו מובאת במסכת עבודה זרה (ט, א): "אחר ארבע מאות לחורבן הבית" ובפרש"י שם: "שהיא קץ הגאולה" דעה זו חולקת על רבי חנינא במסכת עבודה זרה. לדעה זו "אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלשים ואחת שנה לבריאת העולם" ובפירוש רש"י שם כתב: "לחשבון הברייתא מושך הגלות שלש שנים יותר דאמרינן לעיל אחר קע"ב שנים לאחר חורבן נשלמו ארבע אלפים הוסיף עליהם רל"א דקתני בברייתא הרי הקץ לאחר ת"ג לחורבן"
מתניתא ד'רל"א
רבותינו ה'רכ"ח
רבי שמלאי דור שני לאמוראים ה'רל"ח
מגילה שנמצאה בגנזי רומי ד'רצ"א (ד'רל"ה)
אליהו ד'ר"נ
רס"ג שנות כהונתו: ד'תרפ"ח - ד'תש"ב ה'קס"ג
רש"י ד'ת"ת - ד'תתס"ה ה'קי"ח
רמב"ם ד'תתצ"ד - ד'תתקס"ד ד'תתקע"ו
רבי דון יוסף אבן יחייא חי לפני כ-800 שנה ה'ת"ש
רמב"ן ד'תתקנ"ד - ה'ל' ה'קי"ח
רבינו בחיי ה' - ה'ע' ה'קי"ח
אברבנאל ה'קצ"ז - ה'רס"ט ה'רצ"ד
האריז"ל ה'רצ"ד - ה'של"ב ה'תשל"ו
עמק המלך תלמיד הרב חיים ויטאל ה'ת"ח
מגלה עמוקות ה'שמ"ה - ה'שצ"ג ה'ת"ע
חסד לאברהם - ה'ת"ד ה'תש"ס
ילקוט ראובני - ה'תל"ג ה'תש"ס
אור החיים ה'תנ"ו - ה'תק"ג ה'ת"ק
תולדות יעקב יוסף - ה'תקמ"ד ה'תש"א
אור הגנוז ה'תרס"ו
חתם סופר ה'תקכ"ב - ה'תקצ"ט ה'תק"ע
מלבי"ם ה'תקס"ט - ה'תרל"ט ה'תרע"ג

העבודה בעקבתא דמשיחא

הרבי[3] כותב: כלו כל הקיצין", כולל גם הקיצין של גדולי ישראל בדורות האחרונים, כמו ה"קץ" של הצמח צדק על שנת תר"ח, ה"קץ" של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע על שנת תרס"ו, וה"קץ" של כ"ק מו"ח אדמו"ר על שנת תש"ג,[4] ואומרים גם בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר גם על השנים תש"א ותש"ד – הרי כבר כלו גם הקיצין הללו,

ומה שאמרו ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" – הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו",וגם בשם הגאון הרגצ'ובי, שאנחה של יהודי היא תשובה עילאה, ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.

כל הענינים נשלמו כבר בדורות שלפנינו, ולנו נשארה רק העבודה דבחינת עקביים, וגם עבודה זו נעשתה כבר, ונשאר רק דבר קטן- "אַ קליינעקייט", וכשישלימו זאת – תבוא הגאולה השלימה.

יש להוסיף, שאף שהעבודה עתה היא בבחינת עקב בלבד, הרי נוסף לכך שבזה תלויה שלימות העבודה של כל הדורות, צריך לידע שיש מעלה מיוחדת בעבודה שבבחינת עקב דעקב דוקא. וכידוע שעיקר המעלה היא לא ביחוד או"א, אלא ביחוד זו"ן דוקא.

פסק להבאת משיח

הרבי פנה אל רבנים רבים בתביעה לכתוב פסק שמשיח כבר צריך לבוא. כן פנה לרבנים מרדכי צמח אליהו, והרב שפירא, (שהסכימו).

כשפנה הרבי אל הגאון האדיר רבי משה שטרן זצ"ל, שיכתוב פסק אל ביאת משיח, ורבי משה לא השיב התשובה ברורה, אמר לו הרבי בכאב: הרי כלו כל הקיצין! פסוק שהמשיח יבוא!

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. פרק יב פסוק יב.
  2. ראו בארוכה ביאור הרבי בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 42
  3. תורת מנחם
  4. כדאיתא ב"הקריאה והקדושה".