יום הילולא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


== ראה עוד ==
== ראה עוד ==
*[[יום הילולא (מנהגים)]]
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69075 הרבי עובר לפני העמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב תשל"ה {{וידאו}} {{שטורעם}} י"ז בשבט תשע"ד


[[יום הילולא (מנהגים)]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה מ־08:32, 19 בינואר 2014

יום הילולא, שמשמעותו בארמית הוא יום חג, הוא היום בו נפטר הצדיק, ובו ביום מדי שנה בשנה עולה נשמתו למדרגה גבוהה יותר בעולם העליון.

ביום ההילולא מתגלה לאדם המקושר בצדיק אזנים לשמוע לב להבין ועינים לראות, ואז "קאי איניש אדעציה דרביה" - האדם עומד על דעת רבו.[1]

החילוק בין ימי ההילולא של משה רבינו ורבי שמעון בר יוחאי

הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו לרשב"י, שז' אדר הוא יום תענית[2], ואילו ל"ג בעומר הוא יום הילולא, שהוא ענין של שמחה [3].

כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן המשכן שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה גילוי אלקות, "דגננא בעצמו עאל בגנתא" – היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, הסתלקות משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.

אך הסתלקות רשב"י שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) – כיון שאז לא היה שלימות היחוד דקודשא בריך היא ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר בזהר [4] שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של רשב"י בעת הסתלקותו.[5]

ראה עוד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שלשלת היחס עמ' 33.
  2. טושו"ע או"ח סתק"פ ס"ב.
  3. ראה גם שיחת יו"ד שבט תשט"ו ס"ג (תו"מ חי"ג ע' 218). וש"נ.
  4. בהאידרא.
  5. תורת מנחם