אחי תמימים חלם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
ישיבת ''''אחי תמימים חלם'''', היתה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר ורשה שהוקמה בעיר חלם, ונסגרה בשנות המלחמה.
ישיבת ''''אחי תמימים חלם'''', היתה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]] שהוקמה בעיר חלם. ב[[מלחמת העולם השניה]] נסגרה הישיבה.


==תולדות הישיבה==
== תולדות הישיבה ==


בעיר הידועה חלם התגוררו רבים מבוגרי תומכי תמימים וורשא אטוואצק שפעלו רבות בעיר בהפצת היהדות והקמת שיעורים בחסידות.
בעיר חלם התגוררו רבים מבוגרי ישיבות תומכי תמימים ב[[וורשא]] ו[[אטוואצק]] שפעלו רבות בעיר בהפצת היהדות והקמת שיעורים ב[[חסידות]].


בחג הפסח תרצ"ו התקיימה התועדות בביתו של הת' משה ברעלאנד מתושבי חלם, בהתועדות זו הוחלט לייסד ישיבת אחי תמימים בעיר, באותו מעמד מונה ליו"ר וועד הישיבה הת' יעקב יצחק רוזנבוים ולמנהל הישיבה ומזכירה נבחר הת' אברהם יצחק קורנבליט.
ב[[חג הפסח]] [[תרצ"ו]] התקיימה [[התוועדות]] בביתו של ה[[תמים]] משה ברעלאנד מתושבי חלם, אז הוחלט לייסד ישיבת אחי תמימים בעיר. באותו מעמד מונה ליו"ר וועד הישיבה התמים יעקב יצחק רוזנבוים ולמנהל הישיבה ומזכירה התמים אברהם יצחק קורנבליט.


לאחר חג הפסח שלחו לכ"ק אדמו"ר הריי"צ ע"ד הקמת הישיבה והרבי שלח להם כי בשמחה גדולה הוא קיבל בשורה משמחת זו ונתן להם את ברכתו הק' להצלחה.
לאחר חג הפסח שלחו ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] דו"ח על הקמת הישיבה, והרבי השיב כי הוא קיבל את הבשורה בשמחה גדולה, ובירכם להצלחה.
שמה של הישיבה התפרסמה בכל האיזור בשל מעלותיה הרבים ומכל האזור היו באים ללמוד שם.
שמה של הישיבה התפרסמה בכל האיזור בשל מעלותיה הרבים ומכל האזור היו באים ללמוד שם.


בזמן המלחמה החליט הרבי הריי"צ להציל את התלמידים של תומכי תמימים, לאחר החלטה זו עשו השתדלות עצומה וכיסו את חובות הישיבה והעבירו חלק מהתמימים של ישיבת חלם יחד עם תמימים מישיבות אחרות לתומכי תמימים שבפולין וכן חלק עברו לארצוב הברית וכך ניצלו חלקם מהתמימים של ישיבת אחי תמימים חלם אך חלקם הגדול נשאר שם ונספו בשואה.  
הישיבה סונפה לתומכי תמימים בורשא ואטוואצק, ונפתחה בשתי כיתות. בקיץ מנתה הישיבה כ-40 בחורים, רובם מהעיר חלם וחלקם מערי השדה.


==המלמדים בישיבה==
בזמן המלחמה פעל הרבי הריי"צ להצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים, וכחלק מהמאמצים כיסו את חובות הישיבה בחלם והעבירו חלק מהתמימים יחד עם תמימים מישיבות אחרות, לתומכי תמימים פולין{{הבהרה}} וחלק אחר עבר ל[[ארצות הברית]]. התמימים שעברו לארצות הברית ניצלו, אך חלקם הגדול נספה בשואה.


בהשתדלותו של הת' בנציון מיסטפליג נתייסדה הישיבה כסניף לישיבת תומכי תמימים וארשא אטואצק והחלו אז בשתי כיתות.
בקיץ של אותה שנה מנתה הישיבה כ-40 בחורים רובם היו מבני העיר אך חלקם היו גם נערי השדה, הר"מ של שיעור א' היה הת' אברהם גולדמן, הר"מ של שיעור ב' היה הת' פנחס מעלער שאח"כ יסד גם את הישיבה בלענטשנא.
שנה שלאחר מכן שנת תרצ"ז הר"מ דשיעור א היה הת' שלמה חיים מאגער והר"מ של שיעור ב' היה הת'פנחס קליין(במהלך שנות הישיבה שם היו שלוש תקופות בהם לא היה הת' הנ"ל בחלם ובמקומו שימשו הת' מאיר גלאזמאן, הת' יעקב פלוקינפלד, שכונה בשם יעק'ל ריקער וכן בשם יעק'ל פוריסאווער, והת' שלמה שטיין.)


==גשמיות הישיבה==
== צוות הישיבה ==
=== הצוות הרוחני ===


בישיבה היה וועד מיוחד שנועד לדאוג לגשמיות הישיבה אשר סידר אש"ל מלא עבור התמימים שגרו בערי השדה, אלו אכלו "ימים" אצל הבעהבעיר, בראש הועד שימש ר' זאב ליברמן שהיה גובה כספים מבני העיר שהיו נותנים בד"כ סכום חודשי קבוע.
בשנה הראשונה היה ה[[ר"מ]] של שיעור א' היה התמים אברהם גולדמן והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס מעלער, שאחר כך ייסד את הישיבה ב[[תומכי תמימים לענטשנא]].
בנוסף לזה היו מקבלים כסף מישיבת תו"ת המרכזית באטוואצק, כסף זה נועד עבור משכורת לרמי"ם והצוות.


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
בשנה השניה היה הר"מ של שיעור א' התמים שלמה חיים מאגער והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס קליין {{הערה|במהלך השנים היו שלוש תקופות בהם לא היה בחלם, ואת מקומו החליפו התמימים מאיר גלזמן, יעקב פלוקינפלד ושלמה שטיין.)
 
=== הצוות הגשמי ===
תלמידי הישיבה שהיו גרים בעיר היו אוכלים וישנים בביתם, אך לתלמידים מערי השדה דאגה הצוות הגשמי של הישיבה. התלמידים אכלו "[[ימים]]" אצל בעלי בתים בעיר.
 
בראש הצוות הגשמי שימש ר' זאב ליברמן, שהיה אחראי גם להשגת התקציב השוטף. רבים מבני העיר היו מקציבים כסף חודשי לטובת הישיבה. כספים נוספים היו מקבלים מישיבת תומכי תמימים המרכזית באטוואצק.
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד באירופה]] [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

גרסה מ־08:06, 7 באפריל 2013

ישיבת 'אחי תמימים חלם', היתה סניף של ישיבת תומכי תמימים בפולין שהוקמה בעיר חלם. במלחמת העולם השניה נסגרה הישיבה.

תולדות הישיבה

בעיר חלם התגוררו רבים מבוגרי ישיבות תומכי תמימים בוורשא ואטוואצק שפעלו רבות בעיר בהפצת היהדות והקמת שיעורים בחסידות.

בחג הפסח תרצ"ו התקיימה התוועדות בביתו של התמים משה ברעלאנד מתושבי חלם, אז הוחלט לייסד ישיבת אחי תמימים בעיר. באותו מעמד מונה ליו"ר וועד הישיבה התמים יעקב יצחק רוזנבוים ולמנהל הישיבה ומזכירה התמים אברהם יצחק קורנבליט.

לאחר חג הפסח שלחו לרבי הריי"צ דו"ח על הקמת הישיבה, והרבי השיב כי הוא קיבל את הבשורה בשמחה גדולה, ובירכם להצלחה. שמה של הישיבה התפרסמה בכל האיזור בשל מעלותיה הרבים ומכל האזור היו באים ללמוד שם.

הישיבה סונפה לתומכי תמימים בורשא ואטוואצק, ונפתחה בשתי כיתות. בקיץ מנתה הישיבה כ-40 בחורים, רובם מהעיר חלם וחלקם מערי השדה.

בזמן המלחמה פעל הרבי הריי"צ להצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים, וכחלק מהמאמצים כיסו את חובות הישיבה בחלם והעבירו חלק מהתמימים יחד עם תמימים מישיבות אחרות, לתומכי תמימים פולין[דרושה הבהרה] וחלק אחר עבר לארצות הברית. התמימים שעברו לארצות הברית ניצלו, אך חלקם הגדול נספה בשואה.


צוות הישיבה

הצוות הרוחני

בשנה הראשונה היה הר"מ של שיעור א' היה התמים אברהם גולדמן והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס מעלער, שאחר כך ייסד את הישיבה בתומכי תמימים לענטשנא.

בשנה השניה היה הר"מ של שיעור א' התמים שלמה חיים מאגער והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס קליין {{הערה|במהלך השנים היו שלוש תקופות בהם לא היה בחלם, ואת מקומו החליפו התמימים מאיר גלזמן, יעקב פלוקינפלד ושלמה שטיין.)

הצוות הגשמי

תלמידי הישיבה שהיו גרים בעיר היו אוכלים וישנים בביתם, אך לתלמידים מערי השדה דאגה הצוות הגשמי של הישיבה. התלמידים אכלו "ימים" אצל בעלי בתים בעיר.

בראש הצוות הגשמי שימש ר' זאב ליברמן, שהיה אחראי גם להשגת התקציב השוטף. רבים מבני העיר היו מקציבים כסף חודשי לטובת הישיבה. כספים נוספים היו מקבלים מישיבת תומכי תמימים המרכזית באטוואצק.