שמואל דובער ליפוב מבוריסוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (בעבודה) |
מ (תכף אמשיך) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''שמואל דובער (ליפקין) מבוריסוב''', ([[תקס"ח - תרמ"ט]]), מגדולי [[חסידי חב"ד]], והיה מקושר לארבעה [[נשיאי חב"ד|נשיאים]]: [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]]. | |||
ר' '''שמואל דובער (ליפקין) מבוריסוב''', ([[תקס"ח - תרמ"ט]]), מגדולי [[חסידי חב"ד]], והיה מקושר לארבעה [[נשיאי חב"ד|נשיאים]]: [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]]. | |||
הרבי הרש"ב היה קורא לו "הרשד"ם". | |||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
נפטר בשנת [[תרמ"ט]]. | נפטר בשנת [[תרמ"ט]]. | ||
ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה [[כתב יד|כתבי יד]], מהם [[הנחה|הנחות]] על [[מאמר|מאמרי]] הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש, אשר שמע בעצמו. | |||
בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים{{הבהרה}}{{הערה| התמים, חוברת ה, ע' צט}}. | |||
== אצל הרבי האמצעי == | |||
ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לרבי האמצעי, אבל המשפיע ר׳ מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש. | |||
אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את [[ציון]] אביו, [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], ונסיעתו תעבור דרך הערים [[זלאבין]] ו[[האמיל]]. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש [[מנחם אב]] עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי. | |||
הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר [[דא״ח]], ולא קיבל אנשים ל[[יחידות]]. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא מים וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל [[תפילת ערבית]] בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו. | |||
== אצל אדמו"ר הצמח צדק == | |||
בשנת [[תקצ״ב]] כשהיה [[הרבי הצמח צדק]] בעיר [[מינסק]] נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק. | |||
בשנת [[תקצ״ד]] נסע בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]], אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את העיירה, ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש [[אלול]] שנת [[תקצ״ו]]. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש [[ניסן]] [[תקצ״ז]]. | |||
בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי. | |||
ר׳[[חנוך הנדל קוגל]] מספר שבשנת [[תר״ג]], כשבא הרבי הצמח צדק מ[[פטרבורג]] לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו. | |||
=== לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון === | |||
פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה ב[[שמחת תור]] שנת [[תרי״ד]]. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה״אולם הגדול״ של ישיבת ״[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]]״, ובחצר עמד בית נוסף בו דר [[הרבי מהר״ש]]. | |||
ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי. ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר״ש וקורא לו לבוא אתו, שכן [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד אתו [[משנה]] ב[[מסכת סוכה]] כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב{{הערה|״לקוטי דיבורים״ כרך א עמוד ט}}. | |||
==אצל אדמו"ר | == אצל אדמו"ר המהר"ש == | ||
כשנפטר | כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' [[שמואל גרונם]]: {{ציטוטון|כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך}}, והתחיל לספר: | ||
בהיותי פעם בליובאוויטש אמר הרבי ה״צמח צדק״ מאמר דא״ח, היתה לי קושיא מספר ״עץ חיים״, ובשעת ה״חזרה״ שאלתי אותה מהחסידים שהיו שם, אך הם לא מצאו מענה על כך. מה עשיתי? נכנסתי אל בניו הקדושים של הרבי ה״צמח צדק״, אל [[המהרי"ל]] [מקאפוסט], אל הרחש״ז [מליאדי] ועוד ושאלתי כל אחד מהם אותה שאלה מה״עץ חיים״, והם ענו לי כל אחד ואחד וסברתו הוא. אך אני לא הסתפקתי בתשובותיהם, ובין כה היתה כבר השעה מאוחרת בלילה. היה זה במוצאי שבת, וכבר רציתי ללכת לאכסניתי, כשלפתע ראיתי שבביתו של הרבי מהר״ש עדיין מואר. בתחילה לא עלה אפילו בדעתי לגשת אליו, כי הוא היה הצעיר מכולם והיה נחבא אל הכלים, אולם כשראיתי שבשעה כה מאוחרת עדיין מאיר אור בביתו, הייתי כבר סקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו. ביתו של הרבי מהר׳׳ש שהיה בחצר הרבי ה״צמח צדק״ - מספר החסיד רבי שמואל דובער - היה בנוי כפי שבנויים בתי העשירים, חלונותיו היו גבוהים [בעיירות הקטנות היו בבתי העניים באותו זמן חלונות נמוכים] מה עשיתי? נאחזתי בידי וברגלי וטפסתי על החלון, ואתבוע פנימה ואראה את הרבי מהר״ש יושב ומעיין בספר ״עץ חיים״ באותו מקום המעניין אותי. | בהיותי פעם בליובאוויטש אמר הרבי ה״צמח צדק״ מאמר דא״ח, היתה לי קושיא מספר ״עץ חיים״, ובשעת ה״חזרה״ שאלתי אותה מהחסידים שהיו שם, אך הם לא מצאו מענה על כך. מה עשיתי? נכנסתי אל בניו הקדושים של הרבי ה״צמח צדק״, אל [[המהרי"ל]] [מקאפוסט], אל הרחש״ז [מליאדי] ועוד ושאלתי כל אחד מהם אותה שאלה מה״עץ חיים״, והם ענו לי כל אחד ואחד וסברתו הוא. אך אני לא הסתפקתי בתשובותיהם, ובין כה היתה כבר השעה מאוחרת בלילה. היה זה במוצאי שבת, וכבר רציתי ללכת לאכסניתי, כשלפתע ראיתי שבביתו של הרבי מהר״ש עדיין מואר. בתחילה לא עלה אפילו בדעתי לגשת אליו, כי הוא היה הצעיר מכולם והיה נחבא אל הכלים, אולם כשראיתי שבשעה כה מאוחרת עדיין מאיר אור בביתו, הייתי כבר סקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו. ביתו של הרבי מהר׳׳ש שהיה בחצר הרבי ה״צמח צדק״ - מספר החסיד רבי שמואל דובער - היה בנוי כפי שבנויים בתי העשירים, חלונותיו היו גבוהים [בעיירות הקטנות היו בבתי העניים באותו זמן חלונות נמוכים] מה עשיתי? נאחזתי בידי וברגלי וטפסתי על החלון, ואתבוע פנימה ואראה את הרבי מהר״ש יושב ומעיין בספר ״עץ חיים״ באותו מקום המעניין אותי. | ||
גרסה מ־23:14, 5 באפריל 2013
ר' שמואל דובער (ליפקין) מבוריסוב, (תקס"ח - תרמ"ט), מגדולי חסידי חב"ד, והיה מקושר לארבעה נשיאים: הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק, הרבי המהר"ש והרבי הרש"ב.
הרבי הרש"ב היה קורא לו "הרשד"ם".
תולדותיו
נולד לערך בשנת תקס"ח וגדל והתחנך בביתו של המשפיע ר' מרדכי מהורודוק, ותודות לר' מרדכי נשאר חסיד ולא נהפך למתנגד.
בגיל 12 שלחוהו ללמוד במינסק, ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם לישיבה בקלות רבה, ואף דאגו לו לימים בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.
במינס למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך צ'אשניק והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו.
ר' שמואל דובער נשא לאשה את בת דודו (מצ'אשניק), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות פרנסה. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו.
במשך חייו היה שקוע בלימוד התורה, בעבד את ה' והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים.
באחת ההזדמנויות אמר לו הרבי האמצעי כי חב״ד היא השכלה, הבנה והעמקה, "הארעווע וועסט דו זיין א חסיד" (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד).
ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של נשיאי חב"ד, הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק, הרבי מהר"ש והרבי הרש"ב.
נפטר בשנת תרמ"ט.
ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה כתבי יד, מהם הנחות על מאמרי הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש, אשר שמע בעצמו.
בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים[דרושה הבהרה][1].
אצל הרבי האמצעי
ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע לליובאוויטש לרבי האמצעי, אבל המשפיע ר׳ מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש.
אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את ציון אביו, אדמו"ר הזקן בהאדיטש, ונסיעתו תעבור דרך הערים זלאבין והאמיל. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש מנחם אב עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי.
הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר דא״ח, ולא קיבל אנשים ליחידות. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא מים וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל תפילת ערבית בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו.
אצל אדמו"ר הצמח צדק
בשנת תקצ״ב כשהיה הרבי הצמח צדק בעיר מינסק נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק. בשנת תקצ״ד נסע בפעם הראשונה לליובאויטש, אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את העיירה, ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש אלול שנת תקצ״ו. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש ניסן תקצ״ז.
בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי.
ר׳חנוך הנדל קוגל מספר שבשנת תר״ג, כשבא הרבי הצמח צדק מפטרבורג לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.
לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון
פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה בשמחת תור שנת תרי״ד. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה״אולם הגדול״ של ישיבת ״תומכי תמימים״, ובחצר עמד בית נוסף בו דר הרבי מהר״ש.
ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי. ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר״ש וקורא לו לבוא אתו, שכן אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד אתו משנה במסכת סוכה כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב[2].
אצל אדמו"ר המהר"ש
כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' שמואל גרונם: "כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך", והתחיל לספר:
בהיותי פעם בליובאוויטש אמר הרבי ה״צמח צדק״ מאמר דא״ח, היתה לי קושיא מספר ״עץ חיים״, ובשעת ה״חזרה״ שאלתי אותה מהחסידים שהיו שם, אך הם לא מצאו מענה על כך. מה עשיתי? נכנסתי אל בניו הקדושים של הרבי ה״צמח צדק״, אל המהרי"ל [מקאפוסט], אל הרחש״ז [מליאדי] ועוד ושאלתי כל אחד מהם אותה שאלה מה״עץ חיים״, והם ענו לי כל אחד ואחד וסברתו הוא. אך אני לא הסתפקתי בתשובותיהם, ובין כה היתה כבר השעה מאוחרת בלילה. היה זה במוצאי שבת, וכבר רציתי ללכת לאכסניתי, כשלפתע ראיתי שבביתו של הרבי מהר״ש עדיין מואר. בתחילה לא עלה אפילו בדעתי לגשת אליו, כי הוא היה הצעיר מכולם והיה נחבא אל הכלים, אולם כשראיתי שבשעה כה מאוחרת עדיין מאיר אור בביתו, הייתי כבר סקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו. ביתו של הרבי מהר׳׳ש שהיה בחצר הרבי ה״צמח צדק״ - מספר החסיד רבי שמואל דובער - היה בנוי כפי שבנויים בתי העשירים, חלונותיו היו גבוהים [בעיירות הקטנות היו בבתי העניים באותו זמן חלונות נמוכים] מה עשיתי? נאחזתי בידי וברגלי וטפסתי על החלון, ואתבוע פנימה ואראה את הרבי מהר״ש יושב ומעיין בספר ״עץ חיים״ באותו מקום המעניין אותי.
הרבי מהר"ש כתב לרשד"ם, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה.[3]
אצל אדמו"ר הרש"ב
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו.