אברהם דוב הכט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:09, 4 במרץ 2013

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

== הערך נמצא בשלבי עריכה ברגעים אלה! ==

ביוגרפיה

החסיד ר' אברהם דוב העכט נולד בשנת ה'תרפ"ב (1922) לאביו ר' יהושע העכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.

את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בבראנזוויל, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' שלמה זלמן ומשה יצחק, לישיבת תורה ודעת בווילאמסבורג.

התקרבותו לחסידות חב"ד

התקרבותו של ר' אברהם לחסידות חב"ד החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור תניא שמסר ר' ישראל יעקובסון. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת העכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת תורת החסידות בישיבות השונות. האחים העכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.

בתרצ"ט התכוננה לנסיעה לאטווצק קבוצת בחורים, לשהות וללמוד אצל הרבי הריי"צ. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, אחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), עם עוד חמישה חברים ור' ישראל יעקובסון.

אותם ימים היו טרום ימי מלחמת העולם השניה, וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל!

ביום שני, כ"ג מנחם אב, 11:30 בבוקר יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי צרפת, שם ערך להם קבלת פנים ר' שניאור זלמן שניאורסאהן.

באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את הרבי מלך המשיח. הרבי דיבר עמהם מספר דקות על גודל זכותם, וברכם בהצלחה רבה בלימודם.

ביום רביעי ר"ח אלול, הגיעה הקבוצה לאטווצק שבפולין. את הקבוצה קיבלו ראש הישיבה, הרב יהודה עבער והתלמידים הוותיקים.

ביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ליחידות אל הרבי הריי"צ, וזכו לשמוע מאמר חסידות.

בחזרה לארצות הברית

פחות משבוע עם הגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.

קודם נסיעתם נכנסו אל הרבי הריי"צ ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות].

בנסים גדולים הצליחו להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר ריגא, לעבר ארצות הברית.

בחודש חשוון ה'ת"ש, הגיעה הקבוצה לארצות הברית.

כשהגיע הרבי לארצות הברית, בט' אדר ב' ה'ת"ש, עבר ר' אברהם ללמוד בישיבת תומכי תמימים שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תש"ד עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר בוסטון, מסצ'וסטס.

במסצ'סטס פתח ר' אברהם ישיבה ומוסדות תורה, ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.

רב קהילת הסורים

בקיץ ה'תש"ה נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר נופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף האשכנזים והספרדים.

באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור תורה. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, ושאל האם המינוי מתאים. הרבי הריי"צ המליץ בחום.

בחודש חשוון ה'תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק.

ר' אברהם הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.

ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא.

השקיע ממרצו בתיקון החוק האומלל - "מיהו יהודי", וניצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.

היה משלוחי הרבי, שלחמו לשלימות העם, שלימות התורה ושלימות הארץ.

מקורות

@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר נופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף האשכנזים והספרדים.
-מספר שנים לאחר מכן חזר חזרה ל[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ונתמנה לרב קהילת הסורים.
+באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור תורה. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, ושאל האם המינוי מתאים. הרבי הריי"צ המליץ בחום.
-בקיץ תש"ה נסע ר' אברהם יחד עם רעייתו לנופש באחד מאתרי הנופש אשר בארצות הברית, שם באותו אתר נופש היו שוהים גם חבריו. באותו מקום נופש היה בית כנסת אחד שחולק בין האשכנזים לספרדים. הספרדים היו מקיימים בו מנינים בין השעות 7:00 ל9:00 בבוקר והאשכנזים אחריהם. ולתפילות מנחה וערבית היו מצטרפים ומתפללים יחד.
+בחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק.
-לספרדים היה ספר תורה משלהם, חזן משלהם, והם דאגו לחיי הקהילה שלהם, והאשכנזים דאגו לחיי קהילה משלהם.
+ר' אברהם הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.
-יום קייצי אחד, ר' אברהם נמצא בבית כנסת, עת ניגשים אליו כמה מראשי הקהילה הספרדית ובפיהם שאלה: אנו רואים אותך כאן לאחרונה, ורצינו לשאול האם אתה מדבר אנגלית רהוטה?
+ניהל ביד רמה את [[איגוד רבני אמריקא]].
-ר' אברהם שלא הבין בדיוק להיכן הם חותרים בשאלתם לא ידע מה לענות, אך מששאלו ענה הוא, כן! מדבר אני אנגלית רהוטה. האם אני יכול לעזור לכם במשהו שאל ר' אברהם?
+השקיע ממרצו בתיקון החוק האומלל - "[[מיהו יהודי]]", וניצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.
-כן, ברצוננו שתמסור לפנינו שיעור בצהרי שבת הקרובה, השיבו.
+היה משלוחי [[הרבי]], שלחמו ל[[שלימות העם]], [[שלימות התורה]] ו[[שלימות הארץ]].
-ר' אברהם היה מופתע על שאלתם, אך הוא הגיב בחיוב, ואמר שהוא יבוא למסור שיעור.
+==מקורות==
-צהרי שבת השעה 3:00 בצהריים ר' אברהם עומד מול קהל בית הכנסת חמישים אנשים ונשים במספר, ומדבר ודורש אודות פרשת השבוע בדברי אגדה, המילים יצאו מפיו, ונכנסו לליבותיהם של אנשי הקהילה, כשבסיום הם ניגשו אל ר' אברהם כשבפיהם ההצעה שהוא מעולם לא חשב עליה, להיות רב קהילת הסורים!
-נשיא קהילת הספרדים, הלך ונפגש עם הרבי הקודם, והתייעץ על דבר היות ר' אברהם רב קהילת הסורים. הרבי הקודם המליץ ואמר שבתור תלמידו, ובתור בר נסיון בניהול מוסדות וכו' ממליץ הוא לו בר' אברהם לנהל את חיי קהילתם בהצלחה רבה.
-בחודש חשון תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד הסורים, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק, שבסמיכות לשכנות בורו-פארק.
-עם הגעתו לחיי קהילה החדשים שלקח על עצמו, הקים ר' אברהם מוסדות חינוך עבור ילדי בני הקהילה, למרות קשייו הרבים בתחילה בתקשורת עם אנשי הקהילה, הבקיאים יותר בשפה העברית והערבית, כשלר' אברהם אין אף טיפת מידע בשפה הערבית, ובשפה העברית, אך בחסדי ה' המוסדות הלכו ושגשגו מיום ליום, עם פתיחת הישיבה עבור הנערים שגדלו.
-במשך חייו, היה ר' אברהם איש בעל קשרים רבים עם אישי ציבור מכל רחבי הקשת. בחצרות הספרדים כמו אצל גדולי התורה שבהם, הוא היה נכנס ויוצא, עם היותו רב הקהילה הסורית שבניו יורק, בפגישות עולמיות ובכינוסים.
-במשך חייו ניהל ר' אברהם ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, תוך כדי שנלחם במשך השנים בתיקון החוק האומלל - "מיהו יהודי", אם היותו בעל קשרים מסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים ח"כ ועוד, שלח כל הזמן עוד ועוד מכתבים על דבר תיקון החוק, ולתוספת המילה "כהלכה", למען שלימות עם ישראל שבכל העולם כולו.
-ר' אברהם היה אחד משלוחי הרבי, שפעלו למען שלימות העם, ושלימות בקיום התורה והמצוות, ללא הבט על צור מחצבתו, על מקור אבותיו, שיטתו הייתה כפי שחזר עליה פעמים מספר בעת דרשותיו בקהילתו "כולנו בני איש אחד נחנו" כל יהודי ויהודי, ללא כל הבדל, אשכנזי וספרדי, הינו בן אברהם יצחק ויעקב, ללא כל ספק וללא כל הבדל מיהודי אחר.