טמטום הלב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==הסבר==
==הסבר==
הנפש האלקית שמשכנה במוח, חפצה ורצונה לזכך ולהאיר את הנפש הבהמית שבאדם - ובאמצעותה גם את גופו החומרי, ולצורך זה משתמשת בשכל האדם כדי לבלום את ה[[מידות]] הגסות שבלב, וגם לעדן אותם על ידי אור השכל, ולרתום אותן לעבודת ה'. האדם החוטא ועובר עבירה רח"ל, אין בכח שכלו לשלוט ולהכניע את המדות הבהמיות שבלב, כי עבירה מטמטמת לבו של אדם, ונקרא "לב האבן".
[[הנפש האלוקית]] השוכנת ב[[מוח]] מטרתה לזכך את [[הנפש הבהמית]] ואת הגוף, וזאת, ע"י שמתבונן בנושא רוחני [ע"י [[ספירת הדעת]]], ומהתבוננות הזו נוצר רגש אלוקי ב[[מדות]]. רגש שכזה מעדן את [[המדות]] [שמטבען שייכות ל[[נפש הבהמית]] ומתעוררות לחומריות בלבד] ומכשיר אותן להתפעל גם מדברים רוחניים ולא רק מגשמיות. אך האדם החוטא לבו נסתם ולמרות שהוא מבין את הנושא ומתבונן בו, אין באפשרותו לעורר רגש לאלוקות, מצב זה נקרא "טמטום הלב" משום שלבו מטומטם ואינו מקבל רגש רוחני.


העצה היעוצה ב[[ספר התניא]] בשם ה[[זוהר]] הקדוש לבטל את טמטום הלב, היא לבטש ולהשפיל לעפר את הנפש הבהמית, דהיינו, לקבוע עיתים להשפיל עצמו בשביל שיהיה נבזה בעיניו נמאס, ככתוב:  "רוח נשברה לב נשבר", שעל ידי שהלב נשבר - גם רוח הטומאה הגורמת לטמטום הלב - נשברת, ובא לפתיחת הלב בעבודת ה'.
העצה היעוצה ב[[ספר התניא]] בשם ה[[זוהר]] הקדוש לבטל את טמטום הלב, היא לבטש ולהשפיל לעפר את הנפש הבהמית, דהיינו, לקבוע עיתים להשפיל עצמו בשביל שיהיה נבזה בעיניו נמאס, ככתוב:  "רוח נשברה לב נשבר", שעל ידי שהלב נשבר - גם רוח הטומאה הגורמת לטמטום הלב - נשברת, ובא לפתיחת הלב בעבודת ה'.

גרסה מ־22:38, 24 באוקטובר 2011

טמטום הלב הוא מושג בחסידות המגדיר מצב בו הלב נהיה אטום, דהיינו: שאין המוח שליט על הנפש הבהמית כל-כך שתתפעל מחמת השגת השכל, ולכן לא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפילה, ולפעמים גם לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו שסיבתה היא גסות הקליפה שמגביה עצמה על אור קדושת נפש אלוקית, ומסתרת ומחשיכה אורה.

הסבר

הנפש האלוקית השוכנת במוח מטרתה לזכך את הנפש הבהמית ואת הגוף, וזאת, ע"י שמתבונן בנושא רוחני [ע"י ספירת הדעת], ומהתבוננות הזו נוצר רגש אלוקי במדות. רגש שכזה מעדן את המדות [שמטבען שייכות לנפש הבהמית ומתעוררות לחומריות בלבד] ומכשיר אותן להתפעל גם מדברים רוחניים ולא רק מגשמיות. אך האדם החוטא לבו נסתם ולמרות שהוא מבין את הנושא ומתבונן בו, אין באפשרותו לעורר רגש לאלוקות, מצב זה נקרא "טמטום הלב" משום שלבו מטומטם ואינו מקבל רגש רוחני.

העצה היעוצה בספר התניא בשם הזוהר הקדוש לבטל את טמטום הלב, היא לבטש ולהשפיל לעפר את הנפש הבהמית, דהיינו, לקבוע עיתים להשפיל עצמו בשביל שיהיה נבזה בעיניו נמאס, ככתוב: "רוח נשברה לב נשבר", שעל ידי שהלב נשבר - גם רוח הטומאה הגורמת לטמטום הלב - נשברת, ובא לפתיחת הלב בעבודת ה'.

קישורים חיצוניים

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")