חלוקת הש"ס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 37: שורה 37:
*[https://spreadsheets1.google.com/viewform?formkey=dEU0WGRaWElCNEdMbjlIRUFpdDFIdlE6MQ רישום און-ליין ] בחלוקת הש"ס המרכזית.
*[https://spreadsheets1.google.com/viewform?formkey=dEU0WGRaWElCNEdMbjlIRUFpdDFIdlE6MQ רישום און-ליין ] בחלוקת הש"ס המרכזית.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כללים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־10:18, 4 במרץ 2012

חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה. אדמו"ר הזקן עורר על כך באגרת הקודש[1]. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו - ראש השנה לחסידות, לכבוד שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו.

תולדות החלוקה

עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע[2]: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו[3]: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".

אדמו"ר המהר"ש כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה[4].

על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי"ג שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו[5].

כשהיה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח[6].

בחלוקת הש"ס כמה עניינים[7]:

א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.

פרטי החלוקה

כרטיס חלוקת הש"ס בכתב יד קדשו ובחתימתו של אדמו"ר שליט"א

במסגרת החלוקה מחולק הש"ס בין אנ"ש - כל אחד מסכת. כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת.

נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור)[8].

כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו![9].

אדמו"ר שליט"א היה נוהג לקחת בדרך כלל את מסכת סנהדרין.

נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"[10].

אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי ע"י "מחנה ישראל"[11].

על חלוקת הש"ס הפקיד הרבי את הרב שלום מענדל סימפסון, במסגרת מחנה ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגה"ק ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא
  2. אג"ק שלו ח"י עמ' סא-סב
  3. אגה"ק ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא
  4. "היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 499
  5. ספר השיחות תשנ"א עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ג ח"א עמ' 216
  6. ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45
  7. מכתב בספר השיחות תשנ"א עמ' 497
  8. קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב
  9. קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב
  10. ממכתב בסה"ש תשנ"ב עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29
  11. ספר-המנהגים